יובל אלבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל אלבשן
יובל אלבשן, דצמבר 2009
יובל אלבשן, דצמבר 2009
לידה 27 בנובמבר 1969 (בן 54)
בת ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים עורך דין קהילתי, פרופסור חבר מקצועי למשפטים, דקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו
פרסים והוקרה אות המופת לעורכי דין מתנדבים מטעם לשכת עורכי הדין[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יובל אלבשן (נולד ב-27 בנובמבר 1969) הוא סופר, עורך דין קהילתי (לשעבר) ופרופסור חבר מקצועי למשפטים[2][3]. כיהן כדקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו[4]. כמו כן משמש אלבשן כמגיש תוכניות אקטואליה ברשת ב'[5]. עד ספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות שלה בפריפריה של ישראל, עמותה שאלבשן היה ממייסדיה בשנת 1997. לאחר מכן שימש כדקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו עד 2016[6]. בדצמבר 2021 מונה לראש הוועדה הציבורית לבחינת תנאי השכר של חברי הכנסת[7].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבשן נולד בבת ים. הוא בן נינו של שמואל לוין-אפשטיין, מבעלי הוצאת א. לוין אפשטיין. כשהיה בן 12 נפטר אביו. לאחר שירות צבאי כקצין בחיל המודיעין, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, אך סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ב-1996.

התמחה אצל השופט יעקב טירקל בבית-המשפט העליון. לאחר הסמכתו כעורך דין, ייסד וניהל את המחלקה המשפטית של עמותת ידיד שהוקמה ב-1997, את חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפט ועסקים שהוקמה ב-2000, ואת המרכז לחינוך משפטי לזכויות אדם ולאחריות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים שהוקם ב-2003.

עד 2007 עמד בראש הקליניקות המשפטיות שבפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

החל משנת 2009 כותב אלבשן ביקורות ספרי עיון עבור עיתון "הארץ".

עד ספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות של העמותה.

בספטמבר 2013 התמנה לדקאן לפיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, תפקיד שלא היה קיים עד אז[8].

ביולי 2016 החל אלבשן לכהן בתפקיד דקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו עד 2020.

החל משנת 2015, ובמשך שנתיים, הגיש אלבשן תוכנית רדיו שבועית ברשת ב' בשם "שניים בשתיים", תחילה יחד עם לימור לבנת ולאחר מכן עם אמילי עמרוסי[9]. החל ממאי 2017 מגישים אלבשן ועמרוסי את התוכנית השבועית "היינו כאן" בכאן ב'. כיום נקראת התוכנית "אמילי והפרופסור", והיא משודרת אחת לשבוע ביום שישי[10].

ב־2 באפריל 2022 נבחר לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי[11], אך המינוי לא אושר על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבור (ועדת גילאור)[12][13].

אלבשן בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א ובעל תואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית[14]. קיבל דרגת מרצה בכיר במסלול הנלווה מהאוניברסיטה העברית בשנת 2004, ודרגת פרופסור חבר מקצועי ב-2015 מטעם הוועדה העליונה למינוי פרופסורים של המועצה להשכלה גבוהה[15], המיועד למי שאינם בעלי תואר דוקטור ושהישגיהם בתחומם המקצועי הקנו להם מוניטין ייחודי[16].

אלבשן נישא לעורכת הדין מיכל לייסר, ולהם בן ובת[17]. בעשור השני של המאה ה-21 התגרשו[18]. מתגורר בשכונת ניות בירושלים[19].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבשן הוא פעיל חברתי, בעיקר במסגרות של ארגונים ציבוריים כמו עמותת ידיד וקליניקות משפטיות. הוא אחד הדוברים הבולטים של הארגונים החברתיים החוץ פרלמנטריים, ובמשך תקופה ארוכה פעל מחוץ למערכת הפוליטית. מאז 2002 הוא בעל טור בעיתון "מעריב", שמוקדש ברובו לביקורת חברתית.

מאז 2008 מסייע אלבשן להקמת מערכי סיוע משפטי במדינות עולם שלישי, נפאל, תאילנד ומיאנמר.[דרוש מקור]

לאחר הרשעתו של אלאור אזריה בינואר 2017 בעבירת הריגה, העיד אלבשן לטובתו בבית המשפט, וטען כי בשלב גזר הדין יש להתחשב בכך שאזריה מגיע מהפריפריה, שכן ענישתו תפגע בו משמעותית יותר מאשר בחייל מהאליטה החברתית-כלכלית[20].

מספטמבר 2015 משמש אלבשן כיו"ר תוכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין, תוכנית שמעניקה סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות נזקקות[21].

בשנת 2020 מונה אלבשן כחבר בוועדה המייעצת לבחינת ההסמכה בעריכת דין, שהוקמה על ידי משרד המשפטים[22].

בשנת 2021 התמנה אלבשן לעמוד בראש הוועדה הציבורית לפיקוח על שכר חברי הכנסת[23].

אלבשן חבר בפורום המשפטנים הבכירים שהקים היועץ המשפטי מנדלבליט לליווי תיקי נתניהו[24], וחבר במועצת המנהלים של מוזיאון ישראל[25].

מאבק הקופאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק על זכות הישיבה של הקופאיות בסופר פארם היה בין המאבקים שאלבשן יזם וזכו לתהודה רבה. בשנת 2004 אלבשן קרא להחרים את הרשת, מה שגרר גל מחאה מתוקשר[26]. אלבשן חבר להסתדרות והקים מטה מאבק נגד העסקה פוגענית. תוך שבוע הוא הגיע להסכם פשרה עם מנהלי סופר פארם, בו הבטיחה הרשת לעובדיה שטיחים אורתופדיים, מערך של ביקורת רפואית ו-20 דקות הפסקה בתשלום. בהמשך הוביל אלבשן את מאבק הקלדניות בבתי המשפט ואת המאבק לעיגון זכות היציאה לשירותים של עובדים במקומות מסחר[27]. הצעות החוק שניסח אלבשן יחד עם ח"כ עמיר פרץ שימשו בסיס לחקיקה בנושא בכנסות ה-17 וה-18.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הצהיר כי הגיע למסקנה שהפעילות במסגרת ארגוני החברה האזרחית אינה מובילה לשינוי החברתי הנדרש. הוא הצטרף למפלגת העבודה, הודיע על תמיכתו בעמיר פרץ, ופעל כדי לרתום את הפעילים החברתיים לתמיכה במפלגה. הוא שובץ במקום לא-ריאלי ברשימת העבודה לכנסת השבע עשרה. בראשית 2007 הביע את אכזבתו מפרץ, והודיע במפתיע על תמיכתו באהוד ברק בפריימריז לראשות מפלגת העבודה[28], אך לא הציב את מועמדותו ברשימת המפלגה לכנסת השמונה עשרה.

בשל העובדה שרבים חשבו שהוא ממוצא של מזרחי, ושהרגיש שבשל כך הופלה לרעה בדרכו בתחום המשפט, החליט לבחון את נושא השסע העדתי בישראל, ומצא כי ישראלים עם שם משפחה מארצות האסלאם לא יתקבלו להתמחות גם אם היו סיימו בהצטיינות באוניברסיטה העברית[29].

הערכה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נבחר אלבשן לאחד מ"אנשי השנה במשפט" על ידי העיתון גלובס.

העיתון The Marker בחר בו בשנת 2005 לאחד מעשרת "המשפיעים לטובה בתחום החברתי".

ב-2006 נבחר לאחד משלושת "עורכי הדין של השנה" על ידי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.

מאז 2007, ולצד תפקידו בעמותת ידיד, הוא יושב ראש הקרן למפעלי שיקום, שהיא רשת מרכזי השיקום התעסוקתי הגדולה בישראל.

בדצמבר 2013 נבחר ברשימת "100 ישראלים מעוררי השראה" של עיתון מעריב[30].

בשנת 2014 נבחר ל"יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין במחוזות תל אביב ומרכז.

בשנת 2015 העניקה לשכת עורכי הדין לאלבשן אות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa", התואר הגבוה ביותר שמעניקה הלשכה לחבריה[31].

בשנת 2020 זכה אלבשן בפרס גולדה מאיר "על פעילותו הענפה, המשלבת חזון, תיאוריה ומעשה שכולם יחד סובבים סביב תרומה חברתית מיוחדת לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל"[32].

בשנת 2021 הוענק לאלבשן אות המופת לעורכי דין מתנדבים על ידי לשכת עורכי הדין[33]. נשיאת בית המשפט המחוזי הילה גרסטל, שעמדה בראש ועדת הבחירה, ציינה כי אלבשן "ייצג במהלך השנים בהתנדבות אלפי פונים מוחלשים וחינך דור שלם של משפטנים להתנדבות".

במרץ 2023 הגיש (במשותף עם שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן, האלוף במילואים גיורא איילנד וגיורא ירון) מתווה לפתרון המשבר בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא הרפורמה המשפטית,[34] מתווה שזכה לתגובה חיובית משר המשפטים יריב לוין[35] ולביקורת מצד מתנגדי הרפורמה המשפטית[36][37][38].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד כתיבתו בנושאי משפט וחברה, אלבשן כותב ומפרסם גם ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער ושירה. ספריו:

  • אתמול סיימו לגזום את השיחים - שירים, עקד 1992.
  • דיני העונשין בעקבות תיקון מספר 39 לחוק - עיון, אתיקה 1995 (יחד עם שחר אלדר).
  • זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל - עיון, הקיבוץ המאוחד 2005.
  • תמיד פלורה - רומן, ידיעות ספרים 2009. הספר זכה בפרס "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-20,000 ספרים בשנה.
  • בוטן העכבר והדבק האכזר - פרוזה ילדים, הקיבוץ המאוחד 2010.
  • סיפו - סיפור לא גמור - פרוזה צעיר, ידיעות ספרים 2011. הספר נבחר למצעד הספרים תשע"ג של משרד החינוך[39] וזכה בפרס "יד ושם" לספר לילדים ולנוער לשנת תשע"ד[40].
  • תיק מצדה - רומן, ידיעות ספרים 2012. הספר זכה בפרס "ספר הפלטינה" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-40,000 ספרים.
  • פרקליטי העשוקים - על המשפט ככלי לשינוי חברתי - עיון, ידיעות ספרים 2014.
  • חמישה - פרוזה, ידיעות ספרים 2016.
  • הערעור האחרון - פרוזה, ידיעות ספרים 2020 (יחד עם ליעד שהם).
  • בשנים 2010 – 2011 חבר אלבשן יחד עם עברי לידר וגיא מרוז שהלחינו שני שירי מחאה שכתב, "הבית שלי הבית שלך" נגד גירוש ילדי עובדים זרים ו"חזרנו לרוטשילד" – המנון המחאה החברתית.

על ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי פרוזה

"תמיד פלורה" (ידיעות ספרים, 2009)

"בוטן העכבר והדבק האכזר" (הקיבוץ המאוחד, 2010)

"סיפו – סיפור לא גמור" (ידיעות ספרים, 2011)

"תיק מצדה" (ידיעות ספרים, 2012)

"חמישה" (ידיעות ספרים, 2016)

ספרי משפט

"זרים במשפט" (הקיבוץ המאוחד, 2004)

"פרקליטי העשוקים" (ידיעות אחרונות, 2014)

"הערעור אחרון" (ידיעות ספרים וכנרת זמורה, 2020)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אות המופת לעורכי דין מתנדבים מטעם לשכת עורכי הדין, גלובס, 11/05/2021
  2. ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים, באתר המל"ג
  3. ^ אתר למנויים בלבד אורי משגב, יובל אלבשן משרת את נתניהו, לא את המחנה הליברלי, באתר הארץ, 18 ביוני 2023
  4. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי סובר, "בלב תל אביב יש הצפה של עורכי דין, אבל בסימטאות האחוריות - שממה", באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2016
  5. ^ אמילי עמרוסי ופרופסור יובל אלבשן- להאזנה | כאן תאגיד השידור, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  6. ^ יובל יועז, ‏"למה אוניברסיטת בר-אילן נותנת תואר 'ד"ר של כבוד' לגליה מאור?", באתר גלובס, 9 בספטמבר 2013
  7. ^ אחרי שלוש שנים: תוקם ועדה ציבורית שתמליץ לגבי שכר הח"כים | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-12-05
  8. ^ "לראשונה במוסד להשכלה גבוהה: האקדמית אונו מינתה דיקאן לפיתוח חברתי", אתר "אקדמי", 13 בספטמבר 2013
  9. ^ אלכסנדר כץ, סלוצקי ודומינגז מצטרפים לרצועה חדשה ברשת ב': גם אמילי עמרוסי ואמילי מואטי שם, באתר אייס, 6 ביולי 2016
  10. ^ אמילי והפרופסור - להאזנה | כאן, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  11. ^ אורן דורי, ‏המנכ"ל הבא של הביטוח הלאומי: פרופ' יובל אלבשן, באתר גלובס, 1 במאי 2022
  12. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, מאיר כהן החליט למנות את יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי; ועדת גילאור תצטרך לאשר את המינוי, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2022
  13. ^ מירב כהן‏, הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מינוי יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי, באתר וואלה!‏, 3 ביולי 2022
  14. ^ פרופ' יובל אלבשן - הקריה האקדמית אונו, באתר הקריה האקדמית אונו, ‏27 במאי 2019
  15. ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים | המועצה להשכלה גבוהה, באתר che.org.il
  16. ^ החלטת מל"ג מיום 2015.3.3 בעניין מינוי לתואר פרופסור-חבר ופרופסור מן-המנין במסלול מקביל | המועצה להשכלה גבוהה, באתר che.org.il
  17. ^ תמר רותם, התקווה האמיתית לילדים לפי יובל אלבשן, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
  18. ^ אבישי מתיה, ‏בית המשפט העליון כושל כל הזמן בהגנה על העניים, באתר גלובס, 11 ביולי 2014
  19. ^ נאמר בתוכנית הרדיו "אמילי והפרופסור", ברשת כאן ב', 17 באפריל 2020
  20. ^ גילי כהן, "שלב הטיעונים במשפט אזריה: מח"ט כפיר זומן להעיד בבית המשפט", באתר הארץ, 24 בינואר 2017
  21. ^ נחנכה תוכנית "שכר מצווה" ביו"ש, באתר ערוץ 7
  22. ^ הוועדה המייעצת לבחינת ההסמכה בעריכת הדין, באתר משרד המשפטים
  23. ^ אחרי שלוש שנים: תוקם ועדה ציבורית שתמליץ לגבי שכר הח"כים | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-12-05
  24. ^ אתר למנויים בלבד נטעאל בנדל, מנדלבליט הקים בחשאי פורום משפטנים מחוץ לפרקליטות ודן איתם בתיקי נתניהו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2020
  25. ^ חברי מועצת המנהלים וחברי ועדת הביקורת
  26. ^ דוד רגב, "מאבק חברתי: לאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
  27. ^ רותי סיני, שלוש שנים אחרי הקופאיות, גם הקלדניות יוצאות למאבק, באתר הארץ, 17 ביולי 2007
  28. ^ נדב איל, "פרץ בגד, אני עם ברק", באתר nrg‏, 14 במרץ 2007
  29. ^ https://twitter.com/kann_news/status/1422234183582298113, Twitter
  30. ^ "100 ישראלים מעוררי השראה", עיתון "מעריב" דצמבר 2013
  31. ^ לשכת עורכי הדין העניקה הערב אותות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa" ל-11 אישים מעולם המשפט
  32. ^ מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר, באתר www.facebook.com
  33. ^ אופיר דור, ‏המלצת השף: מיזם דייטינג המנסה לשלב בין העולם האמיתי לווירטואלי, באתר גלובס, 10 במאי 2021
  34. ^ צבי זרחיה, הצעת פשרה חדשה של פרופ' דניאל פרידמן; לוין: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2023
  35. ^ ניצן שפיר, ‏יריב לוין על הצעת פשרה חדשה: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה", באתר גלובס, 7 במרץ 2023
  36. ^ אנה ברסקי, מתן וסרמן, ‏"לא בסיס לפשרה": גדעון סער ביקר בחריפות את מתווה אלבשן-פרידמן, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2023
  37. ^ גם במתווה ה"פשרה" של פרידמן-אלבשן יש רק כוח, באתר www.idi.org.il
  38. ^ "מתווה פרידמן-אלבשן הוא פשרה בתחפושת" עו"ד ענת טהון-אשכנזי בראיון לקשת 12, נבדק ב-2023-05-08
  39. ^ מצעד הספרים: רשימת הספרים תשע"ג, אתר משרד החינוך
  40. ^ פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע"ד | www.yadvashem.org, באתר www.yadvashem.org