יואל רזבוזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל (קונסטנטין) רַזְבוֹזוֹב
Йоэль (Константин) Развозов
רזבוזוב ב-2012
רזבוזוב ב-2012
רזבוזוב ב-2012
לידה 5 ביולי 1980 (בן 43)
בירוביג'ן, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Константин Анатольевич Развозов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1991
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר התיירות ה־23
בממשלה ה-36
13 ביוני 202129 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
חבר הכנסת
5 בפברואר 201315 ביוני 2021
(8 שנים ו־18 שבועות)
15 בנובמבר 20221 בפברואר 2023
(11 שבועות ויומיים)
כנסות ה־1924, 25
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24 באפריל 201331 במרץ 2015
(שנתיים)
חבר מועצת העיר נתניה
20082012
(כ־4 שנים)
קריירה ספורטיבית
מידע כללי
שם לידה Константин Анатольевич Развозов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 73 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.74 מטרים
ספורט
ענף ספורט ג'ודו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19962011 (כ־15 שנים)
מאזן מדליות
ג'ודו
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות אירופה בג'ודו
כסף בוקרשט 2004 73 ק"ג
כסף רוטרדם 2005 73 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואל (קונסטנטין) רַזְבוֹזוֹברוסית: Йоэль (Константин) Развозов; נולד ב-5 ביולי 1980, כ"א בתמוז ה'תש"מ) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת לשעבר מטעם יש עתיד, כיהן כשר התיירות בממשלת ישראל השלושים ושש. בעבר כיהן כיו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר מועצת עיריית נתניה וג'ודוקא, שהחזיק בתארים אלוף ישראל ופעמיים סגן-אלוף אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם קונסטנטין אנטוליביץ' רזבוזוב (Константин Анатольевич Развозов) בבירוביג'ן שבמחוז היהודי האוטונומי, במזרח רוסיה הסובייטיתברית המועצות לשעבר), אחד משני בניהם של אנטולי, האחראי על ניהול הספורט במחוז[1], ואירנה, מנהלת בית ספר[1]. בשנת 1991, כשהיה בן 11, עלה לישראל עם משפחתו, שהתיישבה בקריית ים. עם עלייתם לישראל, עבר אביו לעבוד כפועל בניין[2][1] ואמו, כמורה[2].

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריית ים, העיר בה התגורר לאחר עלייתו לארץ, החל רזבוזוב לימודי ג'ודו. כבר בתחילת הקריירה שלו, בגיל 16, זכה רזבוזוב באליפות ישראל, והחזיק כעשור רצוף בתואר אלוף ישראל. בהמשך, זכה בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה וייצג את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004.

הישגו הראשון בזירה הבינלאומית היה המקום החמישי באליפות אירופה שנערכה במריבור ב-2002. שנה לאחר מכן הגיע למקום השביעי באליפות העולם שנערכה באוסקה. באליפות אירופה שנערכה בבוקרשט ב-2004 זכה במדליית הכסף, ובאולימפיאדת אתונה הגיע רק עד לשלב רבע הגמר בבית התנחומים, בו הפסיד ליריב ברזילאי. בשנה שלאחר מכן זכה שוב במדליית הכסף באליפות אירופה.

בראשית 2006 נפצע רזבוזוב במחנה אימונים ביפן, דבר שהשפיע לרעה על יכולותיו בהמשך השנה. בין היתר, הפסיד בגמר אליפות ישראל ליוני וולף ובגמר תחרות בינלאומית באשדוד לגיא וסרדם. בהמשך כלל אותו הוועד האולימפי ב-"סגל היהלום" לקראת אולימפיאדת בייג'ינג (2008), אך במהלך שנת 2007, נקרעו שתי רצועות בברכיו, שהשביתו אותו מפעילות לתקופה ממושכת, ובאליפות אירופה שנערכה בראשית 2008 הודח כבר בסיבוב השני. בסופו של דבר לא השתתף במשחקים האולימפיים. הוא המשיך באימונים לקראת אולימפיאדת לונדון (2012), ושימש כקפטן נבחרת הג'ודו. ב-31 באוקטובר 2011 הודיע על פרישתו מהענף[3].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נבחר רזבוזוב למועצת עיריית נתניה מטעם רשימתה של ראש העירייה, מרים פיירברג, "נתניה 1", והחזיק בתיק הספורט בעירייה עד שנת 2012[4].

רזבוזוב שימש כממלא מקום יו"ר דירקטוריון "החברה העירונית לספורט בנתניה", במסגרת תפקיד זה, ליווה את בנייתו של אצטדיון נתניה החדש בעלות של מיליוני שקלים, ואת תכנון בנייתו של היכל כדורסל חדש בעיר.

משנת 2008, שימש כחבר הנהלת ועד הספורטאים האולימפיים וכיושב-ראש ועד הספורטאים האולימפיים בישראל[5].

החל משנת 2012 הוביל את המחאה לביטול "הקריטריון הישראלי" בבחירת הספורטאים לאולימפיאדה ואמר כי: יש הרבה ספורטאים שלא הגיעו לאולימפיאדה בגלל הקריטריונים הללו, כמו אריק זאבי באטלנטה. אנשים מבינים שלהיכנס לאולימפיאדה זו עוצמה, רק לא אצלנו. נפעיל את כולם, הם יראו שאנחנו לא מפחדים, ונמשיך במאבק כל עוד נראה שעושים דברים לא צודקים. נראה לכולם איך אפשר לשנות כאן דברים[6]. במסגרתה, הצליח לגרום לכניסתו של הספורטאי טומי ארשנסקי לנבחרת האולימפית ללונדון 2012.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזבוזוב (שלישי משמאל) בשנת 2015
הכנסת ה-19 וה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במאי 2012 הצטרף רזבוזוב לרשימת המייסדים של מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד בה הוצב במיקום ה-8 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013 ונבחר לכנסת[7]. בין השנים 2013–2015 היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית לארגון לשיתוף פעולה וביטחון באירופה – אבש”א (OSCE) ויושב ראש השדולה לקידום הספורט ואורח החיים הספורטיבי[8].

ב-17 במרץ 2015 נבחר לכנסת העשרים מהמקום התשיעי ברשימת "יש עתיד", בה היה חבר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ויושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין ישראל למדינות מונגוליה, קזחסטן וטורקמניסטן[9].

הכנסת ה-21 וה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום ה-18 ברשימת "כחול לבן" לכנסת, מטעם מפלגת "יש עתיד", ברשימה הכוללת גם את מפלגות חוסן לישראל בראשות בני גנץ ותל"ם בראשות משה יעלון. הרשימה קיבלה בבחירות 35 מנדטים ורזבוזוב נבחר לכהונה שלישית בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב שוב במיקום ה-18 ונבחר לכנסת[10].

הכנסת ה-23 וה-24[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב רזבוזוב שוב באותו מיקום ברשימת "כחול לבן" ונבחר לכהונה חמישית בכנסת. במהלך הכנסת העשרים ושלוש התפצלה "כחול לבן" ורזובוב ושאר חברי יש עתיד הפכו לחברים בסיעת יש עתיד – תל"ם. במהלכה, הפך רזבוזוב לחבר בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת הקורונה לצד היותו ראש קבוצה עמית של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–רוסיה וחבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של הים התיכון PAM[11].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הוצב רזבוזוב במקום השישי ברשימת "יש עתיד" לכנסת[12]. לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונה רזבוזוב לשר התיירות ה-23.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב רזבוזוב שוב במקום השישי ברשימת יש עתיד ונבחר לכנסת. ב-23 בינואר 2023 הודיע על לקיחת פסק זמן מן החיים הציבוריים ועל החלטתו להתפטר מן הכנסת[13].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקים שנחקקו ביוזמת רזבוזוב לאורך שנות כהונתו כחבר כנסת,

  • תיקון לחוק איסור אלימות בספורט אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2014, הקובע כי שוטר או סדרן יהיו רשאיים להרחיק או להוציא אדם ממקום אם האדם הפר צו הרחקה או הגבלה או תנאי מתנאיו או לא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט - רשאי קצין משטרה להורות על הרחקתו או הגבלתו לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים או אם האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט - רשאי קצין משטרה להורות על הרחקתו או הגבלתו לתקופה נוספת שלא תעלה על 90 ימים. התוקף אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, דינו - מאסר שלוש שנים[14].
  • תיקון לחוק הספורט (מס' 15) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, לפי סעיף 7 לחוק הספורט, על ספורטאי הנוטל חלק בתחרות ספורט להיות מבוטח על ידי אחד מגופי הספורט המארגנים את התחרות. התיקון, קובע כי גם ספורטאי רשאי לבטח את עצמו, ואם עשה כן, או אם בוטח בביטוח אחר שמתקיימים בו התנאים לפי החוק, יהיו גופי הספורט פטורים מלבטח אותו. כמו כן, מוסיף לרשימת הספורטאים הפטורים מביטוח את הספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בגינה תשלום שכר או כל תמורה אחרת[15].
  • תיקון לחוק זכויות החולה (מס' 9) אושר ונכנס לתוקף באפריל 2016, הקובע כי אם הובא לידיעתו של מטפל כגון: רופא, אחות או פסיכולוג, כי הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת ההורה, להורות אחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד[16].
  • תיקון לחוק הספורט (מס' 10) אושר ונכנס לאוגוסט 2018, המונע כפל תשלומי ביטוח בכך שהוא פוטר את גופי הספורט המחויבים לפי החוק לבטח ספורטאים המשתתפים בתחרויות מטעמם, מלבטח מספר קבוצות של ספורטאים שמבוטחים באופן אחר. הספורטאים שלגביהם יהיו פטור מחובת ביטוח כאמור הם ספורטאים המקבלים מעל שכר מינימום, וספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט במסגרת פעילות הנלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן תלמידים המבוטחים באמצעות רשות החינוך המקומית בביטוח תאונות אישיות לפי חוק לימוד חובה[17].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזבוזוב בעל תואר ראשון במנהל עסקים, עם התמחות במימון, מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ובעל תעודת הסמכה כמאמן ג'ודו. רזבוזוב נשוי לאירנה ואב לשתי בנות[2]. הוא מתגורר בשכונת "עיר ימים" בנתניה[1] ומצהיר על עצמו כאתאיסט[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל רזבוזוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 סרטונים יואב קרקובסקי, "הכי קל לסגור את כל המדינה": יואל רזבוזוב מנסה להציל את ענף התיירות מסגר נוסף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוגוסט 2021; מתוך "השבוע עם ירון דקל"
  2. ^ 1 2 3 ראיון אישי ומרגש עם ח"כ יואל רזבוזוב, באתר נתניה נט, 27 במאי 2015
  3. ^ אורן אהרוני, רזבוזוב פרש מג'ודו: "החלטה עם הרבה כאב", באתר ynet, 31 באוקטובר 2011
  4. ^ אורי טלשיר, האם נתניה תהיה בירת הספורט של ישראל?, באתר הארץ, 25 במאי 2010
  5. ^ חבר הכנסת יואל רזבוזוב - פעילות ציבורית ופרסומים, באתר m.knesset.gov.il
  6. ^ אורן אהרוני, כ-100 מפגינים הגיעו למשרדי הוועד האולימפי, באתר ynet, 28 ביוני 2012
  7. ^ ברשימת מפלגת לפיד: רוני סומק וג'ודוקא אולימפי, באתר ynet, 3 במאי 2012
  8. ^ חבר הכנסת יואל רזבוזוב - תפקידים בכנסת ה-19, באתר m.knesset.gov.il
  9. ^ חבר הכנסת יואל רזבוזוב - תפקידים בכנסת ה-20, באתר m.knesset.gov.il
  10. ^ רשימת מועמדים, באתר bechirot22.bechirot.gov.il
  11. ^ חבר הכנסת יואל רזבוזוב - תפקידים בכנסת ה-23, באתר m.knesset.gov.il
  12. ^ רשימת יש עתיד לכנסת ה-24, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  13. ^ אנה ברסקי, ‏שר התיירות לשעבר, ח"כ יואל רזבוזוב, הודיע על לקיחת פסק זמן מהחיים הציבוריים, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
  14. ^ חוק איסור אלימות בספורט (תיקון), התשע"ה-2014, באתר main.knesset.gov.il
  15. ^ חוק הספורט (תיקון מס' 15), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
  16. ^ חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  17. ^ חוק הספורט (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  18. ^ ריקי כרמי וקובי נחשוני, כדורגלנים, מנחים ושזירת פרחים - הח"כים של הכנסת ה-24, באתר ynet, 9 באפריל 2021
יואל רזבוזוב - תבניות ניווט