יואכים פרנק
 | |
| פרנק, 2017 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1940 (בן 83) זיגן, גרמניה  |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, ארצות הברית |
| עיסוק | מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני ;ביולוגיה מבנית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת קליפורניה, אוניברסיטת קורנל |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה | פרס נובל לכימיה |
| בן זוג | קרול סגינאו |
  | |
יואכים פרנק (בגרמנית: Joachim Frank; נולד ב-12 בספטמבר 1940) הוא ביופיזיקאי גרמני-אמריקאי באוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב כמייסד מיקרוסקופ האלקטרונים הקריוגני, שעבורו חלק את פרס נובל לכימיה בשנת 2017 עם ז'אק דובושה וריצ'רד הנדרסון. הוא גם תרם תרומות משמעותיות להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזום מחיידקים ואאוקריוטים.
חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנק נולד בזיגן ברובע ויידנאו ב-12 בספטמבר 1940. לאחר שסיים את התואר הראשון שלו בפיזיקה באוניברסיטת פרייבורג ב-1963 ואת הדיפלומה שלו תחת הדרכתו של וולטר רולוואגן באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן עם התזה: "חקירת פליטת אלקטרונים משנית של זהב בנקודת ההתכה שלו" (1967), פרנק השיג את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה הטכנית במינכן ללימודי תואר שני במעבדתו של וולטר הופ במכון מקס פלאנק עם עבודת הדוטוקרט "חקירה על צילומי אלקטרונים ברזולוציה גבוהה המשתמשים בהבדל תמונה ושיטות שחזור" (1970). התזה בוחנת את השימוש בעיבוד תמונה דיגיטלית ועקיפה אופטית בניתוח של מיקרוגרפיות אלקטרונים, ויישור תמונות באמצעות פונקציית המתאם הצלב.
כעמית פוסט-דוקטורט בהרקנס, הייתה לו ההזדמנות ללמוד במשך שנתיים בארצות הברית: אצל רוברט נתן במעבדה להנעת סילון, המכון הטכנולוגי בקליפורניה; עם רוברט מ. גלזר במעבדת דונר, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ועם בנימין מ' סיגל באוניברסיטת קורנל, אית'קה, ניו יורק. בסתיו 1972 הוא חזר לזמן קצר למכון מקס פלאנק לביוכימיה במרטינסריד כעוזר מחקר, ועבד על תאוריית הקוהרנטיות החלקית במיקרוסקופ אלקטרונים, ואז, בשנת 1973, הוא הצטרף למעבדת קוונדיש, אוניברסיטת קיימברידג' עוזר מחקר בכיר בהוראת ורנון אליס קוזלט. בשנת 1975 הוצע לפרנק תפקיד של מדען מחקר בכיר בחטיבת המעבדות והמחקר (כיום מרכז וודסוורת'), משרד הבריאות של מדינת ניו יורק, שם החל לעבוד על גישות של חלקיקים בודדים במיקרוסקופ אלקטרונים. בשנת 1985 הוא מונה לעמית ואז (1986) פרופסור מן המניין במחלקה החדשה למדעים ביו-רפואיים באוניברסיטה באלבני, אוניברסיטת מדינת ניו יורק. בשנת 1998 מונה פרנק לחוקר המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). מאז 2003 הוא גם מרצה באוניברסיטת קולומביה, והוא הפך באוניברסיטת קולומביה בשנת 2008 לפרופסור לביוכימיה וביופיזיקה מולקולרית ולמדעים ביולוגיים.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1994 – פרס המחקר של הומבולדט של קרן אלכסנדר פון הומבולדט.
- 2006 – עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 2014 – מדליית בנג'מין פרנקלין במדעי החיים של מכון פרנקלין.
- 2017 – פרס וילי למדעים ביו-רפואיים.
- 2017 – פרס נובל בכימיה.
- 2018 – דוקטורט לשם כבוד, אוניברסיטת זיגן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואכים פרנק, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יואכים פרנק, באתר dblp
- יואכים פרנק, באתר גוגל סקולר
- יואכים פרנק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |