יהלום מלאכותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהלום מלאכותי, המכונה לעיתים יהלום סינתטי או יהלום מעבדה, הוא יהלום שנוצר בתהליך לא טבעי באמצעים טכנולוגיים מעשה ידי אדם. זאת בניגוד ליהלום טבעי שנוצר בטבע בתהליכים גאולוגיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורם בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 כאשר חוקרים הסיקו כי ניתן לייצר באופן מלאכותי יהלומים באמצעות חימום גרפיט (שהרכבו הכימי זהה להרכב הפחמן הטהור ממנו עשוי היהלום הטבעי) בטמפרטורה ובתנאי לחץ הדומים לאלה השורר במעמקי כדור הארץ. המכשלה העיקרית הייתה היעדר כבשן המאפשר יצירת תנאים אלה. בשנת 1954 הצליחו מדעני חברת ג'נרל אלקטריק האמריקאית ליצור כלים שסיפקו לחץ של 70 אלף אטמוספירות וטמפרטורה של 3,000 מעלות צלזיוס, ולייצר את היהלום המלאכותי הראשון. ממדיו הקטנים ואיכותו הירודה מנעו את ליטושו כאבן חן וייעדו אותו לשימוש תעשייתי. ממועד זה ואילך, ייצרו ג'נרל אלקטריק ודה בירס כמויות גדולות של יהלומים מלאכותיים, המשמשים כאבקת ליטוש יהלומים, במקביל לאבקות הליטוש המופקות מיהלומים טבעיים כתושים.

שיטות ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, את היהלומים הסינתטיים מגדלים במעבדות בשתי שיטות עיקריות: HPHT (ר"ת High Pressure High Temperature) – גידול יהלומים בתנאי לחץ אטמוספירי וטמפרטורה גבוהים; CVD (ר"ת Chemical Vapor Deposition) – שיטת הריבוד הפלזמתי (שיקוע כימי).[1][2][3] מיון ראשוני של יהלומים בין טבעיים לסינתטיים יכול להתבצע באמצעים פשוטים וזמינים יחסית, למיון מדויק נדרשים כלים גמולוגיים משוכללים.[3]

בתחילת המאה ה-21 שיטות הייצור השתכללו, הטכנולוגיה השתפרה, איכות האבנים המיוצרות עלתה, המכונות עצמן הוזלו והתפוקה הכוללת של היהלומים מלאכותיים עלתה בצורה משמעותית. המהפכה הטכנולוגית יצרה הצפה של היהלומים מלאכותיים ומחירם נמוך בחלק מהמקרים בכ-80% ממחירם של יהלומים טבעיים שמקורם בטבע. מומחים מערכים כי מחירם ימשיך לרדת ככל שהטכנולוגיה תשתפר ויותר יצרנים יאמצו את המכונות החדשות.[4]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהלומים משמשים, בעקבות קשיחותם, לחיתוך עצמים קשים כגון ברזל, פלדה ועוד. ישנם כלים כגון מסור יהלומים, מקדחת יהלומים וכו'. הם בדר"כ פשוט כלי ברזל שיש עליהם אבקת יהלומים. זוֹלוּת היהלומים הסינתטיים הפכה את ייצורם של מכשירי החיתוך להמוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהלום מלאכותי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה יקר GG GIA, GCI מרכזים גמולוגיים, סינתטי ושמו CVD, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 208, מכון היהלומים הישראלי, 2012
  2. ^ יהודה יקר GG GIA, GCI מרכזים גמולוגיים, סינתטי ושמו CVD חלק ב, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 210, מכון היהלומים הישראלי, 2013
  3. ^ 1 2 יהודה יקר G.G GIA, ציפי בן שלום G.G GIA, המבדילים הגמולוגיים בין הטבעיות לסינתטיות, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 220, מכון היהלומים הישראלי, 2015
  4. ^ רמי יושובייב, כבר לא נוצץ: האם מתקרב סופו של ענף היהלומים?, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2019
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.