יהושע פישל זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהושע פישל זקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בדצמבר 1897
ד' בטבת ה'תרנ"ח
העיר העתיקה, ירושלים
פטירה 16 בינואר 1981 (בגיל 83)
י"ב בשבט ה'תשמ"א
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מדינה ישראל
מקום מגורים ירושלים, ישראל
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 16 בינואר 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת המזרחי
חיבוריו אשר ואהבה במשפחה, די ריינהייט ביי אידען, התורה ולמודה, יהדות מהי?, לחשבון עולמה של היהדות הנאמנה: דרכים ותפקידים, עת לעשות לחשבון עולמם של בני תורה, הטהרה בישראל: ראשי פרקים מן המחקר המדעי החדיש וקיצור דינים, טהרת המשפחה והקף השפעתה
בת זוג חיה סימה בלומנטל
שם השושלת זקס
אב הרב דוב בער זקס
אם יוכבד דבורה זקס
צאצאים ציפורה אשכנזי-סורוצקין,רחל ניימן, יעקב זקס, משה חיים זקס, יצחק זקס, רבקה גלובמן, אלישבע רכטמן
חותנים הרב אברהם יוחנן בלומנטל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהושע פישל זקס (ד' בטבת ה'תרנ"ח, 29 בדצמבר 1897י"ב בשבט ה'תשמ"א, 16 בינואר 1981) היה איש חינוך, רב, מנהל חינוכי בבית היתומים ציון בלומנטל, רב בית הכנסת הראשון שמחוץ לחומות; נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה, ממקימי הישיבה התיכונית הראשונה, אַלֻמָה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים[1] לאביו הרב דב בער זקס, בנו של ראש כולל הו"ד הרב אברהם אלקנה זקס ונכדו של השד"ר משה זקס ולאמו יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא, בתו של המקובל הרב צבי אשר כהנא שפירא ונצר למשפחות לעווי וריבלין. למד בתלמוד התורה עץ חיים ונבחן שם אצל רבה האשכנזי של ירושלים הרב שמואל סלנט. עם הגיעו למצוות עבר לישיבת שיבת ציון ולאחר מכן לישיבה הגדולה תורת חיים.[2]

באלול ה'תרע"ח נישא לחיה סימה לבית בלומנטל,[3] בתו של הרב אברהם יוחנן בלומנטל מנהל בית היתומים ציון-בלומנטל, ושימש כמנהל חינוכי בבית היתומים.[4]

אשתו חיה סימה עסקה בעסקי מלונאות ומסחר ובשנת 1935 הקימה את מלון ציון במרכז העיר ירושלים, שלשם עברו להתגורר, הרב זקס שימש כמנהל החשבונות של המלון. משהתגוררו שם שימש הרב כרב בית הכנסת הראשון שמחוץ לחומות: נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה.[5][6]

בשנת 1937 הצטרף לרב בנימין מנשה לוין, חוקר תלמוד ומחבר הספר אוצר הגאונים, לייסוד הישיבה התיכונית הראשונה אַלֻמָה, ושימש בתחילה בעל תפקיד בהנהלת הישיבה.[7]

ייסד את "תלמוד תורה רחביה" שבהתאם לחזונו[8] לחינוך המשלב תורה עם לימודי חול,[9] באופן חריג לאותה התקופה כלל חוץ מלימודי הקודש גם לימודי חול ברמה גבוהה. לאחר התפתחות וצמיחת תלמוד התורה הוא התאחד עם אחר, תלמוד התורה המאוחד נקרא שילה והוא שכן ברחוב הנביאים בירושלים. באופן רשמי הוא כיהן בתור המנהל אך למעשה ניהל אותו הרב אליהו כי טוב, מנהל תלמוד התורה השני.[5]

הקים יחד עם ברל זוננפלד, נכדו של הרב יוסף חיים זוננפלד, ועוד שותפים, גמ"ח בשם "בנק ישראל", לאחר קום מדינת ישראל המדינה רכשה את הזכויות להשתמש במותג עבור הבנק המרכזי של המדינה. הקים בין השאר גם עמותה לעידוד וייזום מפעלי תורה וחסד לצרכים משפחתיים בשם "קרן עידוד", נשיא העמותה היה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, העמותה קיימת עד היום, יושב ראש העמותה הוא הרב אהד טהרלב, חתן בנו של הרב זקס, ד"ר משה זקס.[10]

ניסה להקים מפלגה שתשתייך לכל גוני היהודים הדתיים ותתחרה במפלגות אחרות, שם המפלגה היה "איחוד בתי כנסת", אך בסופו של דבר היא לא התמודדה בבחירות. לקראת הבחירות לכנסת השלישית, ניסה לעזור לרב שלמה יוסף זוין להקים מפלגה דתית-מאוחדת, גם הניסיון הזה כשל.[11]

התנדב ושימש כיו"ר זמני של המרכז הארצי לטהרת המשפחה לאחר שנקלעו חלק מאנשי הארגון למריבות פנימיות, הרב יהושע פישל שימש כיו"ר הארגון עד להרגעת הרוחות.[11]

תרם יחד עם אשתו למכון וולקני את מבנה המעבדה.[12]

שנים אחרונות ופטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ה עבר להתגורר אצל בנו, הד"ר משה חיים זקס בקיבוץ שעלבים,[13] והתגורר שם עד לפטירתו בי"ב בשבט ה'תשמ"א.

בשנת ה'תשס"ג דרש הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בתור נשיא עמותת "עידוד" להוציא ספר על תולדותיהם של אבי המשפחה משה זקס ועל הרב יהושע פישל זקס.[14]

חיבורים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אשר ואהבה במשפחה[15]
  2. די ריינהייט ביי אידען[16]
  3. התורה ולמודה[17]
  4. יהדות מהי?[18]
  5. לחשבון עולמה של היהדות הנאמנה: דרכים ותפקידים[19]
  6. עת לעשות לחשבון עולמם של בני תורה[20]
  7. הטהרה בישראל: ראשי פרקים מן המחקר המדעי החדיש וקיצור דינים[21]
  8. טהרת המשפחה והקף השפעתה (יחד עם הרב איסר יהודה אונטרמן)[22]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב אביו הוא ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד, הרב אברהם אלקנה זקס. סב אביו הוא השד"ר והעסקן הירושלמי משה זקס (חמיו הוא רבי צדוק הלוי קרויז). אחיו הבכור הוא הרב מנחם בן ציון זקס מחשובי רבני שיקגו. בן דודו מצד אמו הוא הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.

לרב יהושע פישל ישנם שבעה ילדים.[23] בנו משה חיים זקס הוא ד"ר לבוטניקה ואגרונום.[24] בנו יצחק זקס, הוא ד"ר לגאוגרפיה, בעל תואר יקיר ירושלים,[25] ממשחררי ירושלים וחברון, ממייסדי ענף התיירות בישראל.


משה זקס
 
רחל זקס (לבית קרויז)
 
יהושע פישל גרבוז
 
ינטה גרבוז (לבית יעבץ)
 
הרב שמואל יהודה כהנא שפירא
 
פריידע גידל כהנא שפירא
 
הרב שלמה זלמן לעווי (בן הרב יעקב יהודה לייב לעווי)
 
ראשע דרייזע לעווי (לבית ריבלין, בת הרב משה ריבלין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם אלקנה זקס
 
 
 
 
 
דאבע (דובא) זקס (גרבוז)
 
 
 
 
 
הרב צבי אשר כהנא שפירא
 
 
 
 
 
חיה מיכלה כהנא שפירא (לעווי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דב בער זקס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוכבד דבורה זקס (כהנא שפירא)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע פישל זקס


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה חיים זקס, עוד ינובון בשיבה, מזכרת בתיה, ישראל: הסיפור שנשאר, ה'תשע"ח, 2018, עמ' 24
  2. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016, עמ' 241
  3. ^ סופר על ידי הרבנית יוכבד סלמון, כתבה יהודית גולן, ציון הקטן, אלף עולמות, שזור בזכרונות חמישה דורות בירושלים, ירושלים: פלדהיים, ה'תשס"ג, 2003, עמ' 130
  4. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016, עמ' 242
  5. ^ 1 2 מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, עמ' 246
  6. ^ רב בית הכנסת נחלת שבעה (הראשון מחוץ לחומות), באתר כותר
  7. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016, עמ' 246
  8. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016, עמ' 238
  9. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, עמ' 248
  10. ^ אגודת עידוד ירושלים (ע"ר), באתר גיידסטאר, אתר העמותות של ישראל
  11. ^ 1 2 מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, עמ' 245
  12. ^ משה חיים זקס, עוד ינובון בשיבה, מזכרת בתיה: הסיפור שנשאר, 2018, עמ' 29
  13. ^ יוליקה, סיפור חייה של יוכבד זקס לבית שטיינברג
  14. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, זה ספר תולדות האדם (הקדמה מאת הרב אהד טהרלב שהעיד כך על הרב שפירא), משה זאקס, תל אביב: הוצאת שפירא, 2016
  15. ^ אושר ואהבה במשפחה: פרקים מן המחקר החדיש / יהושע זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  16. ^ די ריינהייט ביי אידען: ציטאטען פון דער מאדערנער וויסנשאפטליכער פארשונג און א קורצער אויסצוג פון די וויכטיגסטע דינים / צוזאמענגעפאסט און רעדאגירט דורך יהושע זאקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  17. ^ התורה ולימודה: לקט מקורות / בעריכת הרב יהושע פישל זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  18. ^ יהדות מהי? : לבירור מהותה של יהדות וייעודו של עם ישראל בארצו / מאת הרב יהושע פישל זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  19. ^ לחשבון עולמה של היהדות הנאמנה: דרכים ותפקידים / יהושע פ' זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  20. ^ עת לעשות לחשבון עולמם של בני תורה / יהושע פ' זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  21. ^ הטהרה בישראל: ראשי פרקים מן המחקר המדעי החדיש וקיצור דינים / לוקט ונערך על ידי יהושע זקס., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  22. ^ טהרת המשפחה והיקף השפעתה / הרב א.י. אונטרמן ..., באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  23. ^ משה חיים זקס, עוד ינובון בשיבה, מזכרת בתיה: הסיפור שנשאר, 2018, עמ' 42
  24. ^ עמליה ברזילי, זקס משה - מורשת, באתר מכון וולקני, ‏2009
  25. ^ יקירי ירושלים לשנת תשס"ח, באתר עיריית ירושלים, ‏ה'תשס"ח, 2008