יהושע בן פרחיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע בן פרחיה
מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
לידה המאה ה־2 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות זוג שני לתנאים מתקופת הזוגות בימיו מלך בירושלים יוחנן הורקנוס הראשון
רבותיו יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים
תלמידיו יהודה בן טבאי, שמעון בן שטח ויש אומרים שגם ישו
בני דורו ניתאי הארבלי
נשיא הסנהדרין ה־2
140 לפנה"ס100 לפנה"ס
(כ־40 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול. בן זוגו של נתאי הארבלי, ששימש לצידו כאב בית דין. הם הזוג השני בתקופת הזוגות.

בריחתו לאלכסנדריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ימיו הפך יוחנן כהן גדול (המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון) לצדוקי והחל לרדוף את הפרושים, ועל כן נאלץ יהושע בן פרחיה לברוח לאלכסנדריה. כאשר חלפה הסכנה שב לירושלים בעקבות הזמנתו של שמעון בן שטח תלמידו: "מיני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א').

באותו מקור מסופר כי יהושע בן פרחיה היה רבו של ישו, ותקרית שהתרחשה כשחזרו מאלכסנדריה לירושלים גרמה להתפקרותו (בתרגום לעברית):

נזדמן יהושע בן פרחיה לפונדק והתייחסו אליו בכבוד רב, שיבח אותם, כמה נאה אכסניא זו, אמר לו ישו הנוצרי, עיניה של בעלת הפונדק טרוטות, אמר לו: רשע, בכך אתה עוסק, הוציא ארבע מאות שופרות ונידה אותו. כל יום היה בא ישו לפניו ולא קיבל אותו. יום אחד היה קורא ר' יהושע קריאת שמע, בא ישו לפניו, היה בדעתו לקבלו, סימן לו בידו שימתין אך ישו חשב שדוחה אותו לגמרי. הלך והעמיד לבנה ועבד אותה. אמר לו ר' יהושע: חזור בך, אמר לו: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה.

מבחינה היסטורית, העלו כמה מבעלי התוספות[1] (מפרשי התלמוד) את ההשערה כי אין מדובר כאן בישו מייסד הנצרות אלא באדם אחר, שהרי יהושע בן פרחיה חי יותר ממאה שנים לפני ישו מייסד הנצרות, וייתכן שגם במקומות אחרים בתלמוד שנזכר שם זה אין הכוונה לאותו האיש. מצד שני, אחרים רואים בזה אחת הראיות שהספירה הנוצרית להולדתו - שגויה. וכנ"ל לגבי כל סיפור חייו לפי הברית החדשה.

שלט רחוב על שם יהושע בן פרחיה, יפו

מאמרו המפורסם המופיע במסכת אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"[2] עומד בסתירה למעשה זה, וישנם הסוברים כי יהושע בן פרחיה הבין כי טעה ולכן אמר משנה זו: "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ללמד אחרים שלא יחזרו על טעותו[דרוש מקור].

ייחוסו ככהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך תיאור עיסוקו של יהושע בן פרחיה בשריפת פרה אדומה

אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול א"ל אנו ראינו ששרפה בלבן

ספרי זוטא (הורוביץ) במדבר (פרשת חקת) פרק יט פסוק ג

יש שסוברים[3] שהיה ממוצא משפחת כהנים וגם שירת בתפקיד הכהונה גדולה, אך יש שחולקים ואומרים[4] שלא עסק בעצמו בשריפתה אלא נעשתה על פי הוראתו, אך לא היה בעצמו הכהן הגדול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוס' הרא"ש סוטה מ"ז ע"א
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
  3. ^ האנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, ערך "זוגות", דף תתק"מ
  4. ^ "כדמובא בפרה פ״ג מ״ה, שיוחנן כה״ג עשה פרה ובל״ס נעשית ע״י יהושע ב״פ שהורה איך לעשות אותה", אהרן הימן, "רבי יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע