יהונתן יפרח
 | |||||
| יהונתן יפרח, 1969 | |||||
| לידה |
24 באוקטובר 1929 מרוקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 2008 (בגיל 78) ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1951 | ||||
| מפלגה |
המערך | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
יהונתן יפרח (24 באוקטובר 1929 – 19 באפריל 2008) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כראש המועצה המקומית שדרות וחבר הכנסת בכנסת השביעית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפרח נולד בקזבלנקה כבכור במשפחה של 8 ילדים. הוא למד בבית ספר אליאנס בעיר והצטרף לתנועת הבונים, מטעמה נשלח כמדריך לאלג'יריה. לאחר שהשתתף בהכשרה בצרפת עלה בשנת 1951 לישראל והצטרף לקיבוץ ברור חיל. עד אחרי מבצע קדש שירת בצבא קבע כקצין בפלוגת טנקים. לאחר שנפצע בתאונה בעת חילוץ טנק, איבד את כשרו הקרבי והוא פרש מצה"ל. לקראת תום שירותו התחתן ועבר לגור עם אשתו אצל הוריה בבת ים. בשנת 1957 חבריו בהסתדרות הציעו לו עבודה כמזכיר איגוד מקצועי במקום כלשהו ברחבי ישראל, והוא בחר להתגורר בשדרות, אליה עלו הוריו ואחיו[1].
שדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1957 - 1959 היה יפרח מזכיר האיגוד המקצועי בשדרות. בשנת 1959 התמודד על תפקיד מזכיר מועצת פועלי שדרות וזכה בתפקיד עם 80% מהקולות ונכלל במקום השלישי ברשימת מפא"י למועצה המקומית[1][2]. במאי 1962, בעקבות התפטרות יצחק זכאי מראשות המועצה המקומית שדרות, נבחר יפרח בידי סניף מפא"י למועמדה לראשות המועצה[3]. בשנת 1965 זכה המערך בראשותו בחמישה מתוך תשעה מקומות במועצה והוא נבחר שוב לראשות העיר[4]. כראש המועצה פעל להביא מגוון של מפעלים קטנים ובינוניים לעיר ולא מפעל אחד גדול, על מנת לדאוג ליציבות הכלכלית של המקום. עם כניסתו לכנסת בסוף 1969 הקדיש את עיקר מרצו לפעילות בכנסת, דבר, שלטענתו של יוסי ביילין פגע בפיתוח שדרות. בבחירות למועצה בסוף 1973 זכה המערך בראשותו בארבעה מנדטים ורשימה של יריבו, ממשפחת טריקי, זכתה גם היא בארבעה מנדטים. בהתמודדות להשגת הרוב במועצה הציע טריקי לאיש המפד"ל שהחזיק במנדט התשיעי במועצה את ראשות המועצה ויפרח נותר באופוזיציה ופנה לעסקים פרטיים בהתבסס על קשריו באזור[5]. לאחר כחצי שנה, ביוני 1974, נבחר יפרח שוב לראשות המועצה[6], בלא לקבל שכר, כדי שיוכל להמשיך לנהל את עסקיו[7]. לאחר פחות משנה התפטר יפרח מתפקיד ראש המועצה[8], לאור מעברו לגור באשקלון[5].
בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בבחירות לכנסת הרביעית הוצב במקום ה-69 ברשימת מפא"י לכנסת, כנציג שני של מחוז הנגב. בבחירות לכנסת השישית, בשנת 1965, הוצב במקום ה-59 ברשימת המערך[1]. בשנים 1969–1974 כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית והיה חבר בועדת הפנים, ועדת הכלכלה, ועדת הכספים וועדת השירותים הציבוריים. בין השנים 1969 - 1973 נשא בתואר ראש מועצת שדרות במקביל לפעילותו בכנסת.
לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו מהחיים הציבוריים המשיך יפרח בקידום עסקיו. עם פתיחת מרוקו לביקור ישראלים, ביקר יפרח במרוקו ב-1981[9] ולאחר מכן הדריך קבוצות של מטיילים ישראליים לטיולים במרוקו. הוא ליווה את הסבריו באמרות חז"ל, פרקי אבות ומובאות מתרבות האסלאם המקומית. כדובר השפה באופן שוטף, הוסיף צבע מקומי בעל עוצמה רבה לכל הטיול. יפרח גם הדריך בקורס למדריכי תיירות, ועסק בהרצאות בנושאי אסלאם, נצרות והיסטוריה של יהדות מרוקו. בשנת 2004 החל לפעול לשימור שפתם ותרבותם של יהודי מרוקו והעביר קורסים בנושא ברחבי ישראל.
יפרח נפטר בערב פסח ה'תשס"ח, 19 באפריל 2008, כתוצאה מקריסת מערכות. בנו הוא תת אלוף תומר יפרח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהונתן יפרח, באתר הכנסת - יהונתן יפרח, באתר כנסת פתוחה
- צחר רותם, הדור השני מסכים: במרוקאית זה נשמע יותר טוב, באתר הארץ, 5 במאי 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 עזרא ינוב, המערך משגר את יהונתן יפרח משדרות, מעריב, 17 באוקטובר 1969
- ^ ריכוז מקרים סוציאליים, דבר, 13 בדצמבר 1963
- ^ סניף מפא"י קיבל התפטרות זכאי, מעריב, 23 במאי 1962
- ^ יהונתן יפרח ראש המועצה, מעריב, 6 בדצמבר 1965
- ^ 1 2 יוסי ביילין, שדרות: תשתית נאה, דבר, 18 ביוני 1976
- ^ עזרא ינוב, י. יפרח ייבחר היום לראשות מועצת שדרות, מעריב, 18 ביוני 1974
- ^ עזרא ינוב, ראש מועצת שדרות שותף בחברה, מעריב, 6 בספטמבר 1974
- ^ התפטר ראש מועצת שדרות, דבר, 1 ביוני 1975
- ^ דני רובינשטיין, אתה ראשון יא קאזה, דבר, 1 ביוני 1981
ראשי עיריית שדרות 
| |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|