יהודית וינקלר
 | |
| לידה |
17 במאי 1937 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 2015 (בגיל 78) |
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
חרות, הארץ, מעריב, היום (עיתון ישראלי) |
  | |
יהודית (ג'ודי) וינקלר (17 במאי 1937 - 27 באוקטובר 2015) הייתה עיתונאית ישראלית. כתבה בעיתונים "הארץ", "מעריב", "חרות" ו"היום".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודית וינקלר נולדה בבודפשט לאולגה לבית אשרוביץ וארנסט וינקלר. בשנת 1944, בהיותה בת שבע, נלקח האב למחנה כפייה באזור הגבול בין אוסטריה להונגריה, שהוקם על ידי הונגרים פרו־נאצים, ועקבותיו אבדו. יהודית ואמה נמלטו לבלגרד, שביוגוסלביה, שם הוסתרה במנזר. בשנת 1948 עלו שתיהן לארץ ישראל. היא למדה במוסד החינוכי של קיבוץ גן שמואל. את שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר. התגוררה בתל אביב ברחוב סירקין, ואחר כך ברמת גן.
בשנת 1959 הצטרפה לעיתון "חרות" ועבדה בו עד לסגירתו ב-1965. בעיתון כתבה בנושאים שונים: העיר תל אביב וכל מוסדותיה, לרבות העירייה, סעד, בריאות, תיירות ואירועים מיוחדים, מוסדות תרבות ציבוריים, מרכז השלטון המקומי, הדואר וארגונים והתאחדויות עולים. ערכה את המדורים "לאשה ולמשפחה" ו"פסיפס תל אביבי". במקביל, כתבה כפרילאנסר בעיתונים "הארץ", "מעריב" ו"לאישה".
ב-1965 עברה לעיתון "היום", ביטאונה של מפלגת גח"ל, כעורכת המדור "עולם האשה" וככתבת המסקרת את המתרחש בתל אביב. אחר כך הייתה לכתבת פוליטית. במרס 1968 נשלחה לארצות הברית לסיקור האו"ם, במסגרת "מלגת עבודה לעיתונאים באו"ם ע"ש דאג המרשלד". ב-1969 הייתה בצוות שכיסה את מערכת הבחירות בישראל, שעמדה בסימן פרישתו של שמואל תמיר והקמת "המרכז החופשי".
ב-1970 החלה לעבוד בעיתון "הארץ" ככתבת לעניינים מוניציפליים. בנובמבר 1972 ייצגה את ישראל בכנס העיתונאים הבינלאומי השני, שהתקיים במקסיקו סיטי. לאחר מכן עברה לסקר את נושא העולים החדשים, ובנובמבר 1973 נשלחה להכין סדרת כתבות על יהדות ארצות הברית בתקופת מלחמת יום כיפור ולאחריה. לאחר מכן עסקו כתבותיה בהסתדרות הכללית, יחסי העבודה במשק הישראלי ונושאים כלכליים כלליים[1]. . כמו כן, שימשה כיושבת ראש "תא הכתבים לענייני עבודה" באגודת העיתונאים בתל אביב, שהייתה פעילה נמרצת בה.
בשנים 1995-1992 שימשה כשליחת "הארץ" בבון, משם דיווחה על המתרחש בגרמניה ובאירופה[2].
בשנת 1997 פרשה לגמלאות. המשיכה לכתוב מעת לעת ב"הארץ" על בעיות השעה שהעסיקו אותה, ועל ניצולי השואה - נושא שהיה קרוב ללבה.
מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודית וינקלר, "הרכבת לאושוויץ יוצאת בעוד חמש דקות", חרות, 29 באפריל 1965
- יהודית וינקלר, לא גייסנו שוטרות כדי שילחמו ברוצחים, חרות, 3 בספטמבר 1965
- יהודית וינקלר, לא השוטרים אשמים אלא צמרת המשטרה, חרות, 23 באפריל 1964
- יהודית וינקלר, "ר"צ מתמסדת", הארץ, 10 ביולי 1974
- יהודית, ינקלר, אין ניצולי שואה, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- יהודית וינקלר, שושי פריאל, ט"ו בשבט, תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, תשמ"ט 1988.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרזה: (עיתון) חרות בע"פ, 1 באפריל 1964 בבית שמשון, תל אביב. משתתפים: יהודית וינקלר, דן מרגלית, עודד זערור, יצחק פרנקל, באתר ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
יעל גרינפטר, השבוע לפני 31 שנהשביתת הרופאים הגדולה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
- ^ יעל גרינפטר, 15.08.1994 / הטרוריסט קרלוס נעצר והוסגר לצרפת, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2011
