יהודית בת בארי

יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי, דמות מקראית, אשת עשו. שמה מופיע בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ל"ד, כאשתו הראשונה של עשו אשר נישא לה כאשר היה בן ארבעים.

מוצאה

מוצאה לפי הכתוב בספר בראשית הוא חיתי. ”וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי-וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי.” לפי הכתוב במקור אחר בספר בראשית עשו נושא את ” אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. אֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת.” יש הסוברים כי נפלו טעויות בהעתקת רשימות היוחסין.

יש הטוענים כי שמות נשותיו של עשו בבראשית, ל"ו הם השמות הנכונים ואילו שמות הנשים בבראשית, כ"ו ובבראשית, כ"ח אלו כינוייהן. על כך גם רש"י: ”עדה בת אילון היא בשמת בת אילון (בראשית, כ"ו) ונקראת בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה היא יהודית (בראשית, כ"ו, ל"ד) אותו רשע (ר"ל עשו) כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה^{[דרושה הבהרה]} כדי להטעות את אביו יצחק... בשמת בת ישמעאל להן קורא לה מחלת (בראשית, כ"ח, ט')”.

נשות עשו היו למורת רוח בעיני רבקה ויצחק. נאמר עליה ועל בשמת כי ”וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה”. ועל כך רש"י: ”מורת רוח - ל' המראת רוח כמו (ספר דברים, פרק ט') ממרים הייתם כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון ליצחק ולרבקה - שהיו עובדות אלילים.”