יהודה מאיר אברמוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ, 1950
יהודה מאיר אברמוביץ, 1950
לידה 24 ביולי 1914
ר"ח מנחם אב תרע"ד
לודז', פולין
פטירה 20 באפריל 2007 (בגיל 92)
ב' באייר ה'תשס"ז
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1935
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה ישיבת חכמי לובלין
מפלגה אגודת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה אגודת ישראל, חזית דתית תורתית
חבר הכנסת
7 באוגוסט 197120 ביולי 1981
(10 שנים)
כנסות 7 - 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פוליןב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין, ובגיל צעיר התייתם וגדל בבית דודו. הרב מאיר שפירא מלובלין הבחין בו בעת שהיה במסע התרמה ואיתור תלמידים לישיבתו באירופה. הוא לקחו עִמו והכניסו לישיבתו ישיבת חכמי לובלין. הוסמך לרבנות.

בכ"ח תשרי תרצ"ה נשא את חנה, בת ישראל זאב וידסלבסקי, שהיה חתנו של מנדל קמינר (בנו של הרב יהודה קמינר וגיסו של האדמו"ר השפת אמת מגור). לאחר נישואיו עלה לארץ ישראל בשנת 1935. במשך חמש שנים שימש מורה לגמרא. היה חבר בוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וראש הוועדה המדינית שלה. הוא מונה למזכיר הכללי של אגודת ישראל בארץ ישראל בשנת 1940.

היה נוכח בעת הכרזת העצמאות בתור נציגה הבכיר של אגודת ישראל, וזאת מכיוון שמנהיג המפלגה יצחק מאיר לוין היה בארצות הברית באותו זמן. בזמן מלחמת העצמאות היה חבר הוועדה הדתית שליד משרד הביטחון[1]. ב-1948 נבחר כחבר המועצה הדתית בתל אביב, ובהמשך שימש סגן יו"ר המועצה הדתית.

משנת 1950 היה חבר מועצת העיר תל אביב. בשנת 1955 היה לשון המאזניים שהכריע מי יהיה ראש עיריית תל אביב. הוא בחר בחיים לבנון, מכיוון שלא רצה לתמוך בגולדה מאיר, אשה, לראשות העיר[2]. בספרה 'חיי' גולדה מאיר עצמה טוענת שהבינה כי הסיבה האמיתית להתנגדות אגודת ישראל לבחירתה לא נבעה מהיותה אשה, אלא מיחסי כוח פוליטיים[3]. מ-1955 ועד כניסתו לכנסת ב-1971 שימש סגן ראש עיריית תל אביב.

ב-1951 הוצב במקום ה-5 ברשימת "עם התורה – אגודת ישראל" לכנסת, אך הרשימה קיבלה 3 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת. הרב אברמוביץ נכנס לכנסת באוגוסט 1971, באמצע כהונת הכנסת השביעית, בעקבות מותו של הרב יצחק מאיר לוין. הוא כיהן בכנסת עד 1981 כנציג חסידות גור, ובכנסת התשיעית כיהן כסגן יושב ראש הכנסת. העביר שבע הצעות חוק פרטיות, בהן חוק חובת חגירת חגורות בטיחות, וחוק המחייב שהמדינה תסדר חופים נפרדים.

ב-1980 מינתה אותו הכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל ליושב ראש ועד הפועל העולמי, תפקיד שבו כיהן עד פטירתו.

כל חייו עסק בהפצת רעיונו של רבו, הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין: לימוד הדף היומי בגמרא.

נפטר בשנת 2007, ונקבר בהר המנוחות, בסמיכות לקבר של רבו, שאת עצמותיו דאג להעלות לארץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו חנה בת הרה"ח ר' ישראל זאב וידסלבסקי ואסתר ביילא לבית קמינר מוורשה, נפטרה בט"ז תמוז תשע"ו, ונטמנה לצידו בהר המנוחות.

בנו, הרב הגאון צבי יצחק אברמוביץ זצ"ל כיהן כרבם של חסידי גור בחצור הגלילית, ואחר כך כרבה של חצור הגלילית, מחבר הספר טעם הצבי. נפטר בי"ג באדר א' תשס"ח. בנו, הרב גבריאל מנחם, מכהן תחתיו כרב הקריה החסידית בחצור הגלילית.

בנו, הרב אברהם חנוך שליט"א, ערך את הספר "איש חי רב פעלים" - על תולדות חייו ופועליו של אביו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון ומעש באגודת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת "חזון ומעש באגודת ישראל" כוללת את מגוון מאמריו, מכתביו ונאומיו שפרסם במהלך פעילותו באגודת ישראל, אשר מקיפים את כלל תולדותיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים - תולדות חייו ופועלו של יהודה מאיר אברמוביץ, הוצאת פלדהיים, תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו.
  2. ^ מ. מייזלס, הרב האדום בחר בנמיר, מעריב, 17 בנובמבר 1959
  3. ^ גולדה מאיר, 'חיי', עמ' 205