יהודה הרצל הנקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה הרצל הנקין
לידה 1945
ה'תש"ה
פנסילבניה ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 2020 (בגיל 75 בערך)
ט' בטבת ה'תשפ"א
ירושלים ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבה דפלטבוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 24 בדצמבר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק רב, פוסק הלכה
רבותיו יהודה גרשוני, יוסף אליהו הנקין עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חנה הנקין
צאצאים ד"ר יגיל הנקין; הרב איתם הנקין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020[1]) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי "שאלות ותשובות בני בנים". נחשב למוביל דרך הלכתית עצמאית וקשובה למודרנה, ונודע בין השאר כמתמחה בנושאי מעמד האישה ביהדות וצניעות בהלכה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תש"ה (1945) בפנסילבניה שבארצות הברית. אביו, ד"ר אברהם הלל הנקין, היה מראשי החינוך היהודי בניו הייבן שבקונטיקט. בצעירותו למד ב"ישיבה דפלאטבוש" (אנ') שבניו יורק, ובנוסף למד שנה אחת (תשכ"ב) בישראל בישיבת כרם ביבנה. לאחר מכן עשה תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה, לצד לימוד תורה עצמאי; וכן שמע שיעורים של הרב אהרון סולובייצ'יק (כמו כן, למד תקופה קצרה בישיבת לייקווד). את לימודי התואר השני בקולומביה הפסיק לחמש שנים, בהן שימש את סבו הגאון - הפוסק הרב יוסף אליהו הנקין, איתו למד בחברותא יומית בוקר וצהריים. בשנת תשל"א נסמך להוראה על ידי הרב יהודה גרשוני וע"י סבו.[2]

לאחר נישואיו, בשנת תשל"ב (1971) עלה לארץ ישראל, שירת בצה"ל, ואחרי מגורים זמניים בשכונת רמת אביב עבר להתגורר בבית שאן, ונתמנה לרב האזורי של עמק בית שאן ודרום הגולן. במהלך כהונתו בתפקיד זה החל לפרסם תשובות בהלכה, ובשנת תשמ"א (1980) הוציא את הכרך הראשון של תשובותיו ההלכתיות, "שאלות ותשובות בני בנים". בפתחו של הספר מופיעות הסכמות מרבנים בולטים כדוגמת הרב משה פיינשטיין, הרב מנשה קליין, הרב אליעזר יהודה וולדינברג (בעל ה'ציץ אליעזר'), הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו.

בשנת תשמ"א (1981) עבר לכהן כרב המושב הקהילתי מתתיהו (סמוך למודיעין) שהוקם על ידי גרעין עולים מארצות אנגלו-סאקסיות, אך כעבור שנה עזב את תפקידו בעקבות חילוקי דעות פנים-קהילתיים, ועבר לגור בירושלים, בה התגורר עד מותו. עד שנות התשעים כיהן כחבר הנהלת "אוצר הפוסקים" והאחראי על קשריה בארצות הברית. לאחר הקמת מדרשת נשמת על ידי אשתו, הרבנית חנה הנקין, הקים יחד איתה ועם הרב יעקב ורהפטיג את תוכנית הכשרת יועצות הלכה של המדרשה, ושימש עד פטירתו כסמכות ההלכתית המפקחת על התוכנית וראש צוות הבחינות שלה.

באמצע שנות התשעים, בתגובה לתסיסה פוליטית בקרב רבני הציונות הדתית (על רקע אירועי יורם שקולניק, ברוך גולדשטיין ומשפטו של הרב עידוא אלבה), ייסד כתב-עת רבני עצמאי בשם "קשוט", יחיד מסוגו באותה שעה. כתב-עת זה הופיע כרבעון, בעריכת הרב הנקין ובמימונו, ולאחר שנתיים וחצי (כתריסר גליונות) נסגר. עם כותבי המאמרים שהתפרסמו בו נמנו: הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים; הרב זלמן נחמיה גולדברג; הרב לוי יצחק הלפרין, ראש מכון מדעי טכנולוגי להלכה; והרב יעקב אריאל, הרב הראשי לרמת גן.

לזוג הנקין שישה ילדים. בנו הרב איתם הנקין נרצח עם רעייתו נעמה בחג הסוכות ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015, בפיגוע ירי. בן נוסף הוא ההיסטוריון הצבאי ד"ר יגיל הנקין. בנם אליהו הוא אלוף ישראל בהרמת משקולות בשנים 2013–2014.[3]

נפטר בט' בטבת תשפ"א, 24 בדצמבר 2020.

מפסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הנקין הרבה להביא בספריו פסקים שקיבל מסבו, הרב יוסף אליהו הנקין, וללכת בעקבותיהם. דוגמאות אופייניות הן הקביעה שיש להעדיף את פסיקות הערוך השלחן על פני המשנה ברורה (שו"ת בני בנים חלק ב' סימן ח'), או ההוראה האוסרת לאכול לפני התקיעות בראש השנה, בניגוד למנהג הנפוץ (שם סימן י"ד-ט"ו).

  • אסר לתופף ולהקיש בכלי אוכל ללוות שירה בשבת (חלק א' סימן י"ב)
  • התיר (בעקבות סבו) למנוע היריון שנתיים לאחר הלידה, אם הדבר נצרך כדי לטפל בוולד (שם סימן ל'-ל"א)
  • התיר לבעל להיות נוכח בחדר הלידה כשהאישה רוצה בכך, ואף הגדיר זאת פיקוח נפש. (שם סימן ל"ג)
  • סבר ששערות ארוכות אינן חציצה לתפילין (שם סימן ו'-ז')
  • התיר לאישה לומר קדיש בעזרת הנשים בשעה שהגברים אומרים קדיש (חלק ב' סימן ז')
  • אסר שימוש בווילון כמחיצה בין עזרת גברים לעזרת נשים (מפני שאין בכך הבדלת רשות) (שם סימן י"ב-י"ג)
  • התיר לאישה לקרוא את הכתובה בחופה, אם באותו מקום נהוג שנשים מדברות בפני גברים (חלק ג' סימן כ"ז)
  • אסר לנגן בבית הכנסת ניגון שמקורו בעבודה זרה (שם סימן ל"ה)
  • דחה מכל וכל את פסילת הגיורים של הרב דרוקמן על ידי הרב אברהם שרמן, הן משום שיש מקום לדעה שניתן לגייר למרות שיודעים שהגר לא ישמור את כל המצוות, והן משום שהגדרתו של בית הדין של הרב דרוקמן כרשעים היא מופרכת ומנוגדת להלכה.[4]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים הדפיס ארבעה חלקים של שאלות ותשובות בהלכה:

וכן פירוש על התורה (מבריאת העולם עד מתן תורה):

זאת לצד פרסום מעל למאה מאמרים תורניים והגותיים רבים בכתבי עת תורניים[9] ובעיתונות בארץ. בנוסף פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את החוברת 'פרקים בהבנת מאורעות זמננו', העוסקת בנושא חורבן בית המקדש השני, חידוש מלכות ישראל, היחס להקמת מדינת ישראל ועוד.

חיבר ארבעה ספרים בשפה האנגלית, מהם בענייני הלכה ומהם העוסקים בהגות ופרשנות:

  • Equality Lost: Essays in Torah Commentary, Halacha and Jewish Thought - 1999
  • New Interpretations on the Parsha - 2001
  • Responsa on Contemporary Jewish Women’s Issues - 2003
  • Understanding Tzniut: Modern Controversies in the Jewish Community - 2008[10]

בנוסף כתב והלחין דיסק של שירי-קודש, שיצא בשנת תשס"ו (2006) בשם "שירי נפש יהודה" - משיריו ולחניו של הרב יהודה הנקין; שירה - ירון בר; עיבוד - הרב יהודה הנקין ודניאל בנסמיאן; הפקה מוזיקלית - דניאל בנסמיאן.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה הרצל הנקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא עזרא, ‏ברוך דיין האמת: הרב יהודה הנקין הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 24 בדצמבר 2020
  2. ^ במאסף התורני "ישורון" כרך כ"א, תשס"ט, פורסמו עשרות פסקים בנושאי יורה דעה, שרשם מפיו בשנות לימודיו עמו
  3. ^ דביר עמר, יד אליהו, עיתון שביעי
  4. ^ כתב העת צהר כרך לד, על הפסיקה בענייני בתי הדין לגיור, תשרי, תשס"ט
  5. ^ שאלות ותשובות בני בנים חלק א, באתר ספריית חב"ד
  6. ^ שאלות ותשובות בני בנים חלק ב, באתר ספריית חב"ד
  7. ^ שאלות ותשובות בני בנים חלק ג, באתר ספריית חב"ד
  8. ^ שאלות ותשובות בני בנים חלק ד, באתר ספריית חב"ד
  9. ^ "הדרום", "שנה בשנה", "צהר", "המעיין", "אקדמות", "אסיא", "אור המזרח", "Tradition" ,"Hakirah" ועוד
  10. ^ תורגם לצרפתית: La Tsniout Devoilee - 2019
  11. ^ שירי נפש יהודה בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל