יהודה ברנדס
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
22 בינואר 1959 (בן 65) ה'תשי"ט תל אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד, חינוך |
| תפקידים נוספים | מנהל תיכון הימלפרב לשעבר, ראש המכללה האקדמית הרצוג, יו"ר מועצת החמ"ד. |
  | |
הרב פרופסור יהודה ברנדס (נולד בתשי"ט, 22 בינואר 1959) הוא מחנך וחוקר תלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג ויו"ר מועצת החמ"ד.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה ברנדס נולד וגדל בתל אביב כבן יחיד לשמשון ואהובה, ניצולי שואה. הוא למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים ולאחר מכן בישיבת הכותל. נשוי לעפרה ואב ל-6 ילדים. עמד בבחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל. בהמשך למד תלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ראשיתם של כללי הפסיקה בהנחיית פרופ' יעקב זוסמן.
במקביל ללימודיו הדריך במדרשה בעפרה ולימד בתיכון הימלפרב בירושלים, שם שימש כמחנך ובהמשך כראש בית המדרש. בשנת תשמ"ד התמנה למורה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בשנת תש"ן נמנה עם מקימי בית הספר מעלה לקולנוע ולטלוויזיה ולימד שם במשך מספר שנים. ניהל את בית ספר הימלפרב בין השנים תשנ"ב-תשנ"ז. במקביל החל להרצות במכללת הרצוג.
בין השנים תשנ"ח-תשע"ד הוא שימש כראש בית המדרש של בית מורשה. בשנת תשע"ד התמנה לנשיא המכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. בנוסף, הוא חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמי"ת ויושב ראש מליאת ההנהלה הארצית של תנועת הנוער הציונית-דתית "בני עקיבא". באלול תשפ"ב הוא נבחר ליו"ר מועצת החמ"ד[1]
שיטת לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנדס מציע דרך חדשה בלימוד התלמוד. במאמרו "לקראת תוכנית חדשה בתלמוד ובתושב"ע"[2] ובפולמוס פומבי שלו עם הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון[3], הציב את יסודות שיטתו, המציעה גישה ייחודית ללימוד גמרא. גישה שהיא בבחינת אלטרנטיבה ללימוד הישיבתי הקלאסי. גישה זו דוגלת בשילוב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של ראשונים ואחרונים, עם מחקר מדעי וקריאה היסטורית חברתית ואישית-קיומית. אחד העקרונות הבולטים בשיטת הלימוד שלו הוא הלימוד הרציף של מסכת מתחילתה ועד סופה בקצב שהוא בין בקיאות ועיון. לתפיסתו, ללא היכרות עם המסכת כולה לא ניתן להבין את הרעיונות המרכזיים שבה, ויש חשש להיתפס לשאלות משפטיות צדדיות שאינן עניינה של המסכת. כפועל יוצא, הוא מציג באופן שיטתי ניתוח של סוגיות מרכזיות בכל מסכת. בדבריו קיימת מודעות לפערים בחברה, בתרבות ובדפוסי החיים מאז ימי המשנה והתלמוד ועד ימינו, ולהבדלים שבין התפוצות השונות שבהן חיו יהודים במשך כל הדורות שמאז ועד היום.
דוגמאות לדרך טיפולו בסוגיות תלמודיות ניתן לראות בסדרת ספריו 'מדע תורתך' על מסכתות שונות שיצאו בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ובשיעורים בעלי שם זהה באתר בית מורשה. מעבר לאלו, יש לברנדס משנה סדורה בנוגע ללימוד אגדות התלמוד, חשיבותן ומעמדן בהתוויית פסיקת ההלכה בשאלות מורכבות ועדינות. שיטה זו נפרשה בספרו 'אגדה למעשה' שיצא בסדרת אגדתא של בית מורשה. נקודה חשובה ומרכזית בהגותו של הרב ברנדס היא משמעותו הקיומית של הנלמד. אחרי דיון שיטתי בכלים אקדמיים ובכלים ישיבתיים מסורתיים, יצביע על חיבור תכניה המרכזיים ופרטיה המעשיים של הסוגיה לחיי הלומד בן זמננו ובכל הדורות.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדע תורתך, שיעורים בגמרא:
- אגדה למעשה, הוצאת בית מורשה וספרית אלינר:
- במלכות הקדושה, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, תשס"ו. על הגותו של האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, שפעל בתל אביב בשנות השואה וקום המדינה, כפי שנדפסה בספרו "אהלי יעקב"
- תורת אמך, הוצאת בית מורשה ומגיד, תשס"ט. ספר דרשות הקושרות את פרשת השבוע עם ענייני דיומא מתוך נקודת מוצא רעיונית וחינוכית
- על פי דרכו, אסופת מאמרים על ערכו של היחיד וחינוכו. הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות, תשס"ט. מהדורה מעודכנת ומורחבת, תשע"ט
- יהדות וזכויות אדם: בין צלם אלוהים לגוי קדוש, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג
- יהדות וזכויות אזרח: המסורת האזרחית בישראל, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ט
- המקף והאליפסה: הערכים והאיזונים של הציונות הדתית, ידיעות ספרים, תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של יהודה ברנדס באתר רמב"י
- מאמרים של יהודה ברנדס, באתר ספריית אסיף
יהודה ברנדס (1959-), דף שער בספרייה הלאומית- יהודה ברנדס, באתר Academia.edu
- עדיאל כהן, תורה ללא כפייתיות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 באוגוסט 2011
מכּתביו:
- פרקים מספרו אגדה למעשה(הקישור אינו פעיל)
- מאמריו(הקישור אינו פעיל) באתר בית מורשה
- פתיחתא למסכת ברכות: עולם שנה נפש, באתר "אסיף", מתוך אסיף א'
על כתביו
- הרב אליעזר מלמד, קדושה ומלכות - רביבים, באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2007
- חננאל מאק, פסק אגדה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 12 באפריל 2012
- אדמיאל קוסמן, "אגדה למעשה ב'": הרב האקלקטי, באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- הלל גרשוני, ביקורת ספר: יהודה ברנדס, יהדות וזכויות אדם, באתר מידה, 9 באוגוסט 2013
- אברהם טננבוים, ביקורת ספר: יהדות וזכויות אזרח: המסורת האזרחית בישראל, באתר מקור ראשון, 6 ביולי 2020
"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהונתן גוטליב, 14 חברים חדשים: הממשלה אישרה את מינוי מועצת החמ"ד, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2022
- ^ הצעה לתוכנית לימודים בתלמוד ותושב"ע, אתר דעת
- ^ ממשמעת למשמעות, אתר דעת