יהואחז (מלך ישראל)
 | |||||||||
| יהואחז באיור משנת 1553 | |||||||||
| לידה | ? | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 800 לפנה"ס | ||||||||
| מדינה | ממלכת ישראל | ||||||||
| שושלת בית יהוא | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
יהואחז או יואחז בן יהוא הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 814 לפנה"ס עד 800 לפנה"ס.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב ההופעות של מלך זה במקרא הן בצורה "יהואחז", אך במקרה אחד (מלכים ב', י"ד, א') נכתב שמו "יואחז". הממצא האפיגרפי מממלכת ישראל מראה שהרכיב התאופורי המכוון לשם יהוה היה בממלכת ישראל תמיד "יו" ולא "יהו" (שהיה נפוץ בממלכת יהודה). לכן מקובל שמקור התערובת בין הרכיב "יו" ו"יהו" במקרא הוא בפעילותם של מתקני נוסח מאוחרים לתקופת בית ראשון.[1]
מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על יואחז מלך ישראל מסופר במלכים ב יג, א-ט. ימי יואחז הם ימי השפל הקשים ביותר בתולדות ממלכת ישראל. מלכי ארם-דמשק – חזאל ובנו בן הדד השלישי – שלטו הלכה למעשה על רוב שטחי ממלכת ישראל, ויואחז היה בבחינת מלך חסות הכפוף לארמים. על מצבהּ החמור של ישראל ניתן ללמוד ממלכים ב', י"ג, ז': "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ".
ממחזור סיפורי אלישע הנביא (מלכים ב פרקים ה-ז) משתקפת גם-כן תקופת שפל זו. אף על פי ששמו של יואחז לא נזכר במפורש, והסיפורים מופיעים בתוך ימי יורם, רבים פירשו שהתואר "מלך ישראל" מכוון דווקא אליו. הוא זה שהצטווה לרפא את נעמן שר-צבא ארם מצרעתו, והוא גם זה שעמד אין אונים בפני מסעות השוד המרובים שערכו הארמים בארץ, ובימיו אף התרחש מצור ארמי על בירתו שומרון (מלכים ב ה, ו; ו, ח-כג).
חוקר המקרא יחזקאל קויפמן טוען כי תקופת השעבוד לארמים משתקפת בנבואות עמוס על הגויים ויש בהן הד לאכזריות הארמים: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (עמוס, א', ג'). גם אדום נזכרת באותה נבואה: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס, א', י"א); וגם הנבואה המגנה את בני עמון: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי עַמּוֹן וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת גְּבוּלָם" (עמוס, א', י"ג). נבואות אלה זוכרות לעמים השכנים את מעלליהם שהשתדלו באותם ימי השפל הקשים של ממלכת ישראל לנשל את היישוב הישראלי מעבר הירדן המזרחי.
בימי בנו יואש החלה הממלכה להתאושש בעידוד הנביא אלישע, ובימי נכדו ירבעם השני הגיעה עצמתה של הממלכה לשיאה, וארם-דמשק נכבשה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואל אחיטוב, אסתר אשל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 132.
| מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי ישראל ויהודה | ||
|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול • אשבעל • דוד • שלמה | 
|
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | |
| מלכי ישראל | ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | |
| בית חשמונאי | ||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | |
