יהדות קירגיזסטן

יהדות קירגיזסטן היא אחת הקהילות היהודיות במרכז אסיה ומקום מושבה הוא באזור קירגיזסטן של היום.

יהודים ראשונים ישבו באזור קירגיזסטן במהלך המאה ה-4 והיו אלו יהודים כוזרים או יהודים מאוזבקיסטן השכנה ומאיראן. יהודים סוחרים ישבו בקירגיזסטן משום שדרכה עבר אחד מנתיבי המסחר בין איראן ואוזבקיסטן למזרח אסיה ומרקו פולו אף מספר על קהילות יהודיות באזור זה.

היהודים הראשונים היו יהודים מבוכרה אשר נקראו בפי המתיישבים המקומיים "האנשים בעלי העיניים הצבעוניות". לאחר חקירה של מספר חוקרים עולה כי בתקופת המאה ה-10 היו ברוב אזורי קירגיזסטן יותר יהודים מאשר נוצרים. היהודים היו באותה התקופה פרסיים ולא היו באזור זה יהודים אשכנזים או ספרדים.

בסוף המאה ה-18 הורשו יהודים מהאימפריה הרוסית לשבת באזורי קירגיזסטן, שהייתה תחת שליטת רוסיה. לאחר כיבוש מרכז אסיה על ידי רוסיה במאה ה-19 הגיעו יהודים אשכנזים לשטחים אלו, גם לקירגיזסטן בעיקר בגלל המחסור במקצועות רבים בהם עבדו יהודים רבים.

בקירגיזסטן לא התערבבו קהילות האשכנזים והמזרחים ובעת שהמזרחים גרו ברובעי העיר הישנים והעניים גרו האשכנזים ברובעי העיר ה"אירופיים" ביחד עם הרוסים והטטרים. בשנת 1898 חיו רוב יהודי קירגיזסטן באוש שכן הרוסים הטילו צו על כל היהודים שגרו בכפרים בקרבת העיר לעבור אליה.

בשנת 1905 הרשו הרוסים ללא-נוצרים לשבת בכמה אזורים משטחי רוסיה, ביניהם גם בקירגיזסטן, ולכן יהודים רבים מליטא, פולין, איראן ועיראק היגרו לאזור זה. הקהילה גדלה עם השנים וכן גדלה הקהילה היהודית בבישקק שעתידה להיות גדולה עוד יותר מקהילת אוש.

בשנת 1910 מנה הנציב הראשי על אזור קירגיזסטן כ-800 יהודים באוש וכ-250 בבישקק, בכך כמעט ומתמצה ישיבת היהודים במדינה, למעט מספרים מועטים בעיירות קטנות וכפרים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה החלו גלי הגירה גדולים מאירופה לקירגיזסטן ואז היה מספר האשכנזים בקהילה גדול ממספר המזרחים. יהודים רבים, שחששו מפני הפגיעה בהם על ידי הרוסים במהלך המלחמה נמלטו לאפגניסטן השכנה. באותה התקופה גם נשלחו יהודים רבים משטחי האימפריה הרוסית לאזורי קירגיזסטן לעבודות כפייה לשירות הממשל.

הקהילות היהודית לאחר מלחמת העולם הראשונה התרכזו בעיקר באוש, בישקק וג'לאל-אבאד. בתקופת מלחמת העולם השנייה ישבו בקירגיזסטן כ-20,000 יהודים שנמלטו מאזורי הכיבוש של גרמניה הנאצית.

הקהילה היהודית בבישקק קיבלה הכרה אך ורק בשנת 1945. בבישקק פעל בעיקר בעיקרון רק בית כנסת אחד, אשכנזי, אך בשנות ה-90 החל לשרת גם את יושבי בישקק המזרחים.

לאחר התפרקות ברית המועצות היגרו יהודים רבים מקירגיזסטן וכיום יש בה כ-950 יהודים בלבד, רובם בבישקק הבירה.

קישורים חיצוניים

• אליהו בירנבוים, ‏הנידחים בדרך המשי: בעקבות השבטים האבודים, בעיתון מקור ראשון, 17 באוקטובר 2018