יהדות פנמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות פנמה היא קהילה יהודית במרכז אמריקה, והיא אחת הקהילות היהודיות המאוחדות והמגובשות בעולם. יהודי הקהילה מקיימים פעילות קהילתית ענפה, הקהילה מחזיקה את כל השירותים של אנשי הקהילה כגון: בתי ספר, גנים, בתי כנסיות, מקוות, כוללים וישיבות. בפנמה אחד הריכוזים של היהודים יוצאי סוריה: יהודי חלב ה"חלבים", ויהודי דמשק ה"שאמים". הקהילה שומרת מסורת. רובה מצהיר על אכילת מוצרים כשרים, כאשר בעיר קיים מרכול גדול למוצרים כשרים בלבד. שלושה בתי כנסת ושלושה בתי ספר קיימים בקהילה. מספר נישואי התערובת, בין יהודים ללא-יהודים הוא מועט.

כיום[דרושה הבהרה] חיים בפנמה כ-10,000 יהודים, רובם יוצאי סוריה, מיעוטם אשכנזים, וכ-1,000 ישראלים שהגיעו לפנמה במשך השנים.

היהודים מאורגנים ב-Consejo Central Comunitario Hebreo de Panama. רוב היהודים מתגוררים בפנמה סיטי, אך מספר מועט מהם גם בקולון, דוד והאזור שהיה בשליטת ארצות הברית בתחום תעלת פנמה.

מקס דל ואיה, פוליטיקאי יהודי פנמי היה במשך ארבע שנים סגן נשיא פנמה ואף כיהן כנשיאה היהודי הראשון של פנמה, ב-1967, אולם בתפקיד אחרון זה הספיק לכהן שבעה ימים בלבד. בשנת 1986 נבחר לנשיאות פנמה אחיינו, אריק דל ואיה, שבשנת 1988 הודח על ידי מנואל נורייגה.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-17 הגיעו היהודים הראשונים לפנמה. הם היו אנוסים מספרד ומפורטוגל, אשר המשיכו לשמור על דתם בסתר. בשנת 1821, עם סיום שלטונה של ספרד, הגיעו למקום יהודים ספרדיים מג'מייקה ויהודים אשכנזים ממרכז אירופה. היות שלא הייתה קהילה יהודית מאורגנת בפנמה, רבים מהם התבוללו.

באמצע המאה ה-19 הגיע גל של יהודים לפנמה. בשנת 1876 הוקמה הקהילה היהודית הראשונה, "קול שארית", אשר הזדהתה עם היהדות הרפורמית. בשנת 1911, עם סיום בניית תעלת פנמה, היה מספר היהודים בעיר 505. בשנת 1933 הגיעו יהודים מסוריה והקימו את קהילת "שבת אחים". על אף גלי ההגירה, הגיע מספר היהודים בשנת 1936 רק ל-600 איש.

קהילת שבת אחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת "שבת אחים", הגדולה מבין הקהילות, בנתה בעיר את התשתית היהודית, הדתית והחינוכית. הרב לוי, שכיהן כרב הקהילה במשך 55 שנה, אמר לאליהו בירנבוים בעת ביקורו בפנמה בשנת 2007: "כל מה שיש בארץ ישראל יהיה בפנמה, חוץ מהכותל המערבי". לקהילה יש בתי כנסת, חמש מסעדות כשרות, שני סופרמרקטים ענקיים למוצרים כשרים, מקוואות, שלושה בתי ספר יהודיים, ישיבה, כולל ומדרשה לבנות.

הקהילות החלביות מאופיינות בחיי המשפחה שלהן ובנוסף למנהגים, ניגונים ומאכלים מיוחדים, הן רואות במשפחה את תבנית הכל ושומרות בנאמנות ואף בקנאות על מקומה של המשפחה ואיחודה כדרך לשמירה על יהדותן, וכשמירה על הצעירים מפני פיתויי ההתבוללות. בית הספר הגדול על שם אלברט איינשטיין מונה כאלף תלמידים. לצידו פועל בית ספר אקדמיה עברית עם גישה דתית-חרדית המונה כחמש מאות תלמידים, וכן בית ספר מגן דוד למחוננים הפועל במתכונת השפה האנגלית.

פועלים בקהילה ארגוני ויצו ובני ברית ואחרים העוסקים בפעילות חברתית וספורטיבית.

רבנות פנמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ציון לוי, שהיה רבה של יהדות פנמה, למד בישיבת פורת יוסף בירושלים. הרב לוי נהג גישה הלכתית גמישה: "לא תמיד צריך ללכת עם הראש בקיר. אם אין הקהילה ערוכה ומוכנה לחלב ישראל, לא צריך לסבך את החיים, ומה תועלת בחזרת הש"ץ בתפילה אם תגרום שלא יבואו להניח תפילין ולהתפלל במניין לפני היציאה לעבודה? מה תועיל טבילת גברים אם תגרום שנשים לא ייכנסו למקווה?" לאור גישה זו, פסק הרב לוי הלכות בהתאם לצורכי הציבור וקצב התקדמותו. הרב לוי נקט מדיניות של אי התערבות בחיי בני הקהילה, בניית תשתית לחינוך הדור הצעיר, הימנעות מכריכת כל תרי"ג המצוות בחבילה אחת, ואי קבלת שכר עבור השירותים הניתנים על ידי הרב. בחודש חשוון תשס"ט נפטר הרב לוי. לממלא מקומו נבחר בנו הרב חיים לוי עד שהודח כעבור שנה. כיום הרב דוד פרץ מכהן כרבה של פנמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]