יהדות בלגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות בלגיה
כתובה מאנטוורפן, 17 ביוני 1934
כתובה מאנטוורפן, 17 ביוני 1934
אוכלוסייה
כ-40,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
בריסל, אנטוורפן
שפות
הולנדית, צרפתית, עברית, יידיש
דת
יהדות

יהדות בלגיה היא הקהילה של יהודי בלגיה, מדינה השוכנת במערב אירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים באזור בלגיה של ימינו, הגיעו יחד עם הרומאים בין השנים 50 ל-60 לפנה"ס. הם מוזכרים כבר ב-1200 באזור בראבנט. בימי הביניים, במאה ה-13, אך קהילותיהם נחרבו באותה המאה ובמאה ה-14 בתקופת המגפה השחורה ובפרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו לבלגיה אנוסים מספרד ומפורטוגל. הם הביאו לפיתוח תעשיית היהלומים בעיר אנטוורפן אך נאלצו לקיים את תפילותיהם בסתר. עם כיבושה של בלגיה ב-1713 על ידי אוסטריה, יהודים אשכנזים הגיעו לבלגיה. ב-1831, כשבלגיה זכתה בעצמאותה, היא הכריזה מיד על הכרה בזכויות היהודים. יהודי הקהילה, שמנו כ-1,000 נפש, התרכזו בארבע ערים: בריסל, אנטוורפן, לייז' ושרלרואה.

יהודי בריסל, שהיו נתונים יותר להשפעה צרפתית, התערו בחברה הלא היהודית ואילו באנטוורפן הפלמית, נהגו היהודים אורח חיים אדוק יותר. שוני זה בין ההקהילות היהודיות בערים הללו קיים עד היום. בסוף המאה ה-19 החלו גלי הגירה גדולים של יהודים לערי בלגיה בעיקר ממזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו אליה יהודים רבים מאוסטרו-הונגריה ורוסיה, שרובם מצאו בבלגיה תחנת מעבר בדרכם לארצות הברית אך מעטים מהם השתקעו במדינה. במהלך שנות ה-20 התייצב קצב ההגירה היהודית למדינה והוא גדל בשנות ה-30, בעיקר לאחר עליית היטלר לשלטון וכינון המשטר הנאצי בגרמניה. בסוף שנות ה-30 היו בבלגיה כ-66,000 יהודים שרק 10 אחוזים מהם אזרחים בלגיים וכל השאר נחשבו למהגרים.

יהדות בלגיה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שואת יהודי בלגיה

לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים באופן מהיר אלא בשלבים איטיים. בקיץ 1942 החלו הגרמנים לשלח את יהודי בלגיה למחנות עבודה והשמדה והשילוחים נמשכו עד שחרורה של בלגיה על ידי צבאות בעלות הברית בסתיו 1944. 28,902 מיהודי בלגיה נספו בשואה - כ-44 אחוזים מכלל בני הקהילה היהודית. הסיבה העיקרית לכך שרבים יחסית מבני הקהילה שרדו הייתה העזרה שהושיטה להם האוכלוסייה הבלגית. לכ-25,000 יהודים נמצאו מקומות מסתור במדינה, בין השאר במוסדות נוצריים שונים, הודות לשיתוף פעולה בין המחתרת היהודית בבלגיה, "הוועד להגנת היהודים בבלגיה", לבין ארגוני ההתנגדות הבלגיים[1]. חלק מהילדים הוסתרו במשפחות נוצריות תוך שימוש במסמכים מזויפים (למשל אסתר גרנק) או במקומות מסתור (למשל על ידי רנה למור). הבלגים גם סייעו ליהודים רבים מהולנד שנמלטו דרך בלגיה לצרפת ושווייץ.

יהדות בלגיה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן ויהדות בלגיה מהווה כיום הרביעית בגודלה באירופה. האוכלוסייה היהודית בבלגיה מונה כ-42,000 נפש, מתוכם כ-20,000 גרים בבריסל ו-20,000 באנטוורפן. [2]. קהילות קטנות נוספות קיימות בשרלרואה, באוסטנד, בגנט, בליאז', במונס, בארלון ובקנוקה. רוב היהודים משתייכים לשכבה סוציו-אקונומית בינונית.

בבלגיה ישנם כיום 40 בתי כנסת, 30 מהם באנטוורפן (כולם אורתודוקסים) ו-10 בבריסל, כולל שני בתי כנסת רפורמיים. באנטוורפן קהילה אורתודוקסית בולטת, שמזכירה לעיתים קהילות גדולות במזרח אירופה שלפני השואה. פועלות בה כ-12 חסידויות, ובהן פשעווארסק, בעלז, גור, צ'ורטקוב, חב"ד, סאטמר וויז'ניץ. אנטוורפן שופעת מסעדות כשרות, חנויות מזון, וחנויות ספרים יהודים בעוד שבבריסל כמעט ולא קיימים שירותים מסוג זה. לעומת זאת בבריסל ישנם שני מרכזים קהילתיים רבי משתתפים, וכן מוזיאון לתולדות יהדות בלגיה. במשך השנים התבלטו היהודים באנטוורפן בעיסוקם בענף ליטוש היהלומים ובמסחר בהן. ההערכות הן כי המגזר מעסיק כיום כ-30% יהודים אף כי בשנות ה-80 היה מדובר ביותר מ-70% ומספרם הצטמצם עם התפתחות הטכנולוגיה והליטוש באמצעות מכונות[3]. בשנות ה-2000, ובמיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה בישראל, אירעו מספר אירועים אנטישמיים בבלגיה, בעיקר בעיר אנטוורפן[4].

ב-24 במאי 2014 התפרץ אלמוני למוזיאון היהודי של בלגיה, ירה למוות בשלושה אנשים, ופצע נוספים. היורה הצליח לברוח מן המקום, באמצעות רכב מילוט.

ב-17 בדצמבר 2020 אישר בית הדין לצדק של האיחוד האירופי את האיסור על שחיטה כשרה בבלגיה, ודחה את עתירתן של הקהילות היהודיות והמוסלמיות במדינה, בהובלת הקהילה היהודית[5]. בתגובה, משרד החוץ הישראלי ביקר את ההחלטה בנימוק של פגיעה בחופש הפולחן והדת באירופה[6].

ב-7 ביולי 2022, הפרלמנט בבריסל ברוב קולות נגד הצעת החוק לאסור שחיטה כשרה במחוז של הבירה. במחוזות הגדולים במדינה, וולוניה ופלנדריה, חל האיסור[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרידלנדר, שאול (2009), "שנות ההשמדה, שנות ההשמדה, 1939-1945: גרמניה הנאצית והיהודים, תל אביב: עם עובד. עמ' 405–406
  2. ^ Jewish Heritage(הקישור אינו פעיל, 25.2.2019)
  3. ^ אנטוורפן בלגיה קהילה יהודית(הקישור אינו פעיל, 25.2.2019)
  4. ^ דיאנה בחור-ניר, אנטישמיות בבלגיה: תלמיד ישיבה נדקר באנטוורפן, באתר ynet, 25 ביוני 2004
  5. ^ האיחוד האירופי החליט: אין שחיטה כשרה בבלגיה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2020
  6. ^ משרד החוץ, באתר www.facebook.com
  7. ^ הצלחה לקהילה היהודית בבריסל: בוטל האיסור על שחיטה כשרה | מעריב, באתר https://www.maariv.co.il (באנגלית)