יהדות אקוודור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות אקוודור היא קהילה יהודית קטנה בדרום אמריקה בשטחה של אקוודור של היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים הגיעו לאקוודור כבר במאות ה-16 וה-17. רובם ככולם היו אנוסים. ישנן השערות לגבי מוצאו של אנטוניו חוסה דה סוקרה, ממנהיגי המאבק לעצמאות בדרום אמריקה, וגיבורה של אקוודור, אשר כיהן הן כנשיא פרו (לתקופה קצרה) והן כנשיא בוליביה. יש הטוענים כי הוא צאצא למשפחת צוקר היהודית ומחברים את מוצאו עם האנוסים שהגיעו לאקוודור.

שני אירועים מרכזיים במאה ה-20 הביאו להגירה יהודית גדולה יחסית, אל אקוודור: חוק הקווטה האמריקאי של שנת 1924, שקבע שם מכסות הגירה וחייב את היהודים למצוא יעדי הגירה אחרים ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובריחת יהודים ממנה החל מ-1933.

ממשלת אקוודור נקטה מדיניות הססנית והפכפכה באשר להגירת היהודים אליה: ב-1935 למשל, היא העניקה ליהודים זיכיון להתיישבות על שטח של כ- 20,000 קמ"ר, ומאידך, ב-1938 היא הוציאה צו אשר חייב כל תושב יהודי שאינו עובד בחקלאות או שאינו בעל אמצעים לפיתוח התעשייה לעזוב את הארץ. כעבור שנה בלבד, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה הסכימה אקוודור לקבל אליה אונייה של פליטים יהודים מאירופה.

בשנת 1940 כבר היו באקוודור כ-3,000 יהודים, רובם המכריע פליטים מגרמניה.

מייסדו של העיתון הראשון והחשוב במדינה, "אל טלגפו", וכן של שירות דואר האוויר, היה היהודי אבל קסטילוי אלבומוז.

יהודי אקוודור עסקו בעיתונות, רפואה, תעשייה ומסחר. הם הקימו בין השאר מפעלים פרמצבטיים, טקסטיל ומפעלי רהיטים חשובים.

הקהילה היהודית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית באקוודור מרוכזת כיום בשלוש ערים מרכזיות: גואיאקיל, אמבאטו וקיטו והיא מונה כ-930 איש.[דרושה הבהרה] במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה אמנם הגירה קטנה של יהודים ממדינות שונות בדרום אמריקה, לאקוודור, אך מרבית היהודים עלו בהדרגה למדינת ישראל.

ישראל ואקוודור מקיימים קשרים דיפלומטים מלאים.

מחקר בריאותי על הגמדים צאצאי האנוסים מאקוודור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2011 פרסמה קבוצת חוקרים, מאמר, המתאר את תוצאותיהן של 24 שנות תצפית ומחקר, על 99 חולי תסמונת לרון תושבי דרום אקוודור. תסמונת לרון היא מחלה נדירה ביותר, בה חולים כיום כ-250 איש בלבד בכל העולם, מרביתם בישראל ובמדינות ערב. עם זאת, כמעט מחצית מהחולים בה מרוכזים בין צאצאי האנוסים באקוודור.[1]

על פי המאמר, הנבדקים היו כולם ככל הנראה, לפי שמות משפחתם, צאצאי יהודי או יהודים אנוסים מספרד. הם ובני משפחתם הבריאים התגלו ב-1987 וזוהו כאירופאים, בניגוד לכל שאר תושבי האזור האינדיאנים.

מסתבר, שבמשך כל שנות המחקר, דור שלם, איש מ-99 הנבדקים לא חלה בסוכרת. בהשוואה, אצל בני משפחתם, שחיו באותו אזור ואפילו באותו בית, אך לא היו חולים בתסמונת לרון, התגלתה סוכרת באחוזים דומים מאוד לאחוזי חולי הסוכרת המקובלים אצל שאר האוכלוסייה באזור - 5%. בנוסף, אשה אחת בלבד מכל הנבדקים חלתה במהלך 24 השנים הללו בסרטן. בהשוואה, אצל 17% מבני המשפחה הבריאים התגלו מקרי סרטן, שוב, דומה לאוכלוסייה הכללית באזור.[2][3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות אקוודור בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבריאל אלכסנדר, פעילות ציונית בקהילה יהודית נידחת: שליחי קק"ל באקוודור, עת-מול 274 (נובמבר 2021), עמ' 33–36.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]