ידידיה בארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידידיה בארי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 בינואר 1931
שבט ה'תרצ"א
בויטן, גרמניה
פטירה 1 ביולי 2004 (בגיל 73)
תמוז ה'תשס"ד
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1938
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
21 בינואר 197413 ביוני 1977
(3 שנים ו־20 שבועות)
כנסות 8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ידידיה בארי (30 בינואר 1931 - 1 ביולי 2004) היה חבר הכנסת ופעיל ציבורי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארי נולד בבויטן שבגרמניה בשם ידידיה טיפנברון. הוא עלה לישראל ב-1938, למד בגימנסיה בלפור ואחר כך בתיכון עירוני כללי א' בתל אביב. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. היה פעיל באצ"ל, ונפצע במלחמת העצמאות. היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ויו"ר תנועת "ישראל הצעירה" בשנים 19671969.

בשנים 19741977 כיהן כחבר הכנסת השמינית.

היה יושב ראש עמותת מלר"ז[1]. בשנת 1987 השתתף ביוזמה של יוסף תמיר להקים מפלגה ירוקה אולם היוזמה לא יצאה אל הפועל בעקבות הערכתו של תמיר שסיכויי המפלגה קטנים[2].

בארי ניסה להיבחר לכנסת ה-14, התמודד בפריימריז של הליכוד ברשימה הארצית, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שדורג במקום ה-55 עם 4,407 קולות.

בארי נהג לפנות למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמיד אנשים מהשמאל לדין על עבירות שונות הנוגעות למישור הפוליטי ובמספר מקרים אף עתר לבג"ץ בעניין. כך למשל, בשנת 1989 הוא פנה לבג"ץ בדרישה שחבר הכנסת מתי פלד יועמד לדין על הערות פוגעות כלפי שופטים[3]. בשנת 1996 דרש להעמיד לדין מפרסם מודעה שנשאה את הכותרת "הרצחת וגם ירשת?" ביום השבעת ממשלתו של בנימין נתניהו, בטענה שמדובר בהמרדה[4]. בשנת 2001 דרש שתפתח חקירה לגבי זיופים בבחירות המקדימות במפלגת העבודה[5]. בשנותיו האחרונות, ניהל וריכז את פעילות "המדרשה הליברלית", גוף המארגן הרצאות בנושאים אקטואליים לציבור הרחב בערים שונות, ובהן תל אביב ונתניה.

הוא נפטר ב-1 ביולי 2004 והותיר אחריו את אלמנתו עטרה (נפטרה ב-29 באוקטובר 2009), שתי בנות ושלושה נכדים.

בשנת 1992 פרסם את הספר: חשיבותו של שם, או, למי שייכת המדינה?, בהוצאת ירון גולן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תושבי צפון ת"א: מחבלים ברכב שלנו, מעריב, 3 באוגוסט 1978
  2. ^ יוסף גולדשטיין, הבגידה בארץ הבחירה: האיום הסביבתי־חברתי, 2002, עמודים 38-39
  3. ^ מנחם הופנונג, ישראל - ביטחון המדינה מול שלטון החוק 1948 - 1991, עמודים 126–127, בג"ץ 506/89
  4. ^ בג"ץ 6271/96
  5. ^ משה נגבי, כסדום היינו, 2004, עמוד 244, הערה 48
ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.