ידוובנה

**ידוובנה**
**Jedwabne**
	סמל ידוובנה סמל ידוובנה
	כנסיית יעקב הקדוש בידוובנה
מדינה	פולין
פרובינציה	פודלסיה
מחוז	לומז'ה
תאריך ייסוד	המאה ה-15
שטח	11.47 קמ"ר
גובה	219 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,701 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	53°17′N 22°18′E / 53.283°N 22.300°E
אזור זמן	UTC +1
	אתר העיר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ידוובנה

יֶדוַובּנֶה (בפולנית: Jedwabne, ביידיש: יעדוואבנע; שם העיר נגזר מן המילה הפולנית למשי) היא עיר במחוז לומז'ה בפולין, מרכז כלכלי ומנהלי של אזור שרובו חקלאי, ובו שירותי בריאות, עסקים ופיננסים. באזור פארק לאומי ובו ביצות בהן שוכנת אוכלוסיית בר של אייל קורא. האתר משמש לספורט נופש ובכלל זה דיג, טיולים ורכיבת אופניים.

העיר מהווה מרכז של מועצה מקומית הכוללת כמה עשרות כפרים, לרבות ליפניק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוובנה מוזכרת לראשונה במסמכים היסטוריים בשנת 1455. היישוב קיבל זכויות עיר בשנת 1736 וכן את הזכות לקיים ירידי מסחר שבועיים ושנתיים. בשנים שלאחר מכן נבנתה בעיר כנסיית עץ קתולית, ובשנת 1770 נבנה בעיר בית כנסת, גם הוא מעץ. ב-1913 נשרף בית הכנסת העתיק של ידוובנה. מהגרים יהודים שהגיעו לארצות הברית בנו העתק של בית הכנסת הזה בלואר איסט סייד בניו יורק.

בסוף המאה ה-18 נפתח בעיר מפעל טקסטיל, וב-1851 היו בה 17 מטוויות, וידוובנה הייתה יצרנית הטקסטיל מספר 11 בגודלה בפולין. לאחר התקוממות ינואר 1863 נגד הרוסים, דיכאו הרוסים את תעשיית הטקסטיל הפולנית והיהודית בפולין, ובידוובנה בפרט.

ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיר כ-2,500 תושבים.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1900 היו בעיר כ-1,900 יהודים. עקב ההגירה מפולין, בעיקר לארצות הברית, ירד מספרם לכ-1,000 לפני מלחמת העולם השנייה. ביוני 1941 כבשו הגרמנים את ידוובנה והחלו פרעות של פולנים מקומיים ביהודי היישוב.

הטבח בידוובנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הטבח בידוובנה

ב-10 ביולי 1941 רצחו התושבים הפולנים של ידוובנה 1,600 מבין יהודי העיירה וכן יהודים פליטים שהגיעו מיישובים סמוכים. הם ריכזו אותם באסם ושרפו אותם חיים. אלה שנמלטו נרצחו על ידי הפולנים. יתר היהודים שנותרו בידוובנה רוכזו בגטו, ובנובמבר 1942 הועברו לגטו לומז'ה.