יגבהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

יָגְבְּהָה הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

העיר נזכרת לראשונה בספר במדבר, כעיר שבנו בני שבט גד בשטחי סיחון מלך האמורי: ”וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר” (במדבר, ל"ב, ל"ה).

מאוחר יותר, נזכרת העיר בתיאור המרדף שניהל גדעון בן יואש אחר המדיינים בעבר הירדן: ”וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבְּהָה וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה” (שופטים, ח', י"א).

יגבהה אינה נזכרת בתיאור נחלת שבט גד בספר יהושע, פרק י"ג.

בחלק ממהדורות תרגום השבעים, תורגם הפסוק מבמדבר, ל"ב, ל"ה כך: ”ויבנו בני גד את דיבון... ויגיבהו אותן”. באחת המהדורות של התרגום לשופטים, ח', י"א תורגמה המילה "יגבהה" למילה "יגבאל". בשני המקרים נראה כי מדובר על שיבוש בתרגום.[1]

ממיקומה של העיר ברשימת שבספר במדבר, נראה שמדובר בעיר שנמצאת בחלק הצפוני של נחלת שבט גד. מאזכורה של העיר בספר שופטים, נראה כי מדובר על עיר במרחב המזרחי של הנחלה ולכן רואים את העיר כממוקמת בחלק הצפון-מזרחי של נחלת שבט גד.

באמצע המאה ה-19 הוצע זיהויה של העיר הקדומה עם קבוצת תלים המכונה ח'רבת ג'ביהה, כאחד עשר ק"מ צפונית-מערבית לרבת עמון, בהם נתגלו מגדל שמירה עמוני לצד ממצאים מהתקופה הישראלית.[1] כיום באזור זה נמצאת העיר ג'וביהא. זיהוי זה עולה יפה גם מבחינה גאוגרפית וגם מבחינה לשונית.

אפשר שמקור השם הוא במילה העברית "גבוה", בשל מיקומה הטופוגרפי של העיר.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 461-462.
  2. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, עמ' 348, 393-394.