יגאל תמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל תמיר

יגאל תמיר (תם) הוא אמן ומעצב ירושלמי, שמוכר בעיקר בשל יצירתו האמנותית-יודאית, אך גם כמעצב תאורה בסגנון ירושלמי ייחודי. עבודותיו פרושות ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת תם הייתה מן העולים מתימן של ראשית המאה ה-20 (1900).

סבו, ר' אהרן, זנח את עסקיו בתימן (סחר חליפין של בדים ותבלינים בין תימן להודו) ועלה לארץ ישראל עם כל משפחתו, כולל הפעוט שלום (אבי יגאל), ח"י שנים לאחר העלייה הראשונה, עליית תרמ"ב. לאחר שהות קצרה בשכונת משכנות הירושלמית, שכר ר' אהרן חנות בעיר העתיקה, קנה מגרש בשכונת נחלת-ציון ("נחלאות") ובנה בו בית, כולל בור מים, מחסן וחנות. בבית זה מתגורר עד היום יגאל עם משפחתו, שם גידל את בנותיו ושם הקים לראשונה את הסטודיו שלו לאמנות. הבית הוא אחד השרידים האחרונים בשכונה המשמר אדריכלות מקורית בת למעלה ממאה שנים.

האב, שלום תם, למד אמנות וצורפות בבצלאל והיה מראשוני בצלאל. מרבית ימיו עסק בעסקי ציבור כחבר ועד העדה התימנית בירושלים והתמסר כולו לסיוע בענייני הציבור, כגון הקמה וניהול של תלמוד תורה לילדי התימנים, כיתות ללימודים עיוניים ועוד. בשנת 49' שימש כנציג העדה בוועדה המייעצת למושל הצבאי של ירושלים (דב יוסף) וזכה לתעודות הוקרה גם על מילוי תפקידים במשמר העם.

האם, מלכה תם, שכבר עברה את גיל המאה, מוכרת בשכונות ירושלים כאשת-חסד שפעלה לצד חברותיה הרבניות קפאח ושרעבי בסיוע סוציאלי, מתן בסתר וחסד-של-אמת - זאת לצד עיסוקה ברקמה תימנית. מלכה היא בת למשפחה שהתמחתה דורות על גבי דורות במלאכת הצורפות (פיליגרן) ובעצמה סייעה לאביה מגיל רך בסדנא הביתית. רזי המלאכה שמורים עמה בזיכרון עד היום.

יגאל תמיר (תם) נולד בירושלים של ערב המצור, בחודש אדר שנת תש"ח. לאחר השתתפות כחייל בשריון בשתי מלחמות, עבר יגאל ללימודים אקדמיים תוך כדי פעילות חברתית מגוונת. במקביל ללימודי אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התמקד במשך כארבע שנים במחקר שדה של קהילת הצוענים ("נוו'ר") במזרח ירושלים וברצועת עזה, למד את שפתם על בוריה ותיעד את אורחות חייהם ואת סיפורי העם, שעברו מפה לפה.

אמנות ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בראשית שנות השמונים התמקד בתחומי העיצוב והאמנות, תחילה כאוטודידקט, ובמהלך השנים בהעמקת הלימוד העצמי ובהשתלמויות בארץ ובאירופה. (צורפות מסורתית - כחניך של הדוד מצד אמו שהיה צורף-אמן, ציור ופרסקאות - במכון אבני ובאיטליהויטראז' וזכוכית אמנותית - בארץ ובבוהמיה, וכן אמנות בעץ, עיצוב תאורה, ארגונומטריה ועוד).

משך תקופה פעל כמעצב בצפון איטליה בשיתוף פעולה עם חברה (CALOIׂ) שצברה ניסיון ומוניטין בריהוט לבתי אופרה גדולים באירופה. שם גם עיצב מושבים ארגונומיים ייחודיים לישיבת מערבא.

בשנת 1999 הוזמן לעצב את מושבי מליאת הכנסת, ונתבקש לסייע גם בעיצוב כל חלל אולם המליאה, כולל שדרוג התאורה בעצה אחת עם הפסל דני קרוון, מעצב קיר המזרח של האולם.

עבודות מאפיינות בתחום היודאי [עריכת קוד מקור | עריכה]

מכנה משותף עיקרי למרבית העבודות בתחום זה הוא פשר איקונוגרפי ייחודי הלקוח ממקורות המקרא והמדרש.

ישיבת מערבא – מכון רובין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הדגל של האורתודוקסיה החרדית בארץ. עיצוב פנים אדריכלי ואמנותי על פי מוטיבים מוזיקליים ושירת הלוויים במקדש. ארון קודש במבנה נבל-דוד מעץ גושני מגולף – יצירה שנחשבת[דרוש מקור] כגולת-כותרת עולמית בתחום זה. מחיצה לעזרת נשים, שעיקרה פיסול סדרת כלי פריטה יהודיים עתיקים, וכו'. ריצוף: שיבוץ "שטיחי" שיש על פי עקרון ה"אופוס סקטילה" שנתגלה בחצר מקדש הורדוס. ויטראז' מודרניסטי משני צדי ההיכל ברוחב 26 מטרים: זוג כנפיים המשלבות את גוני הכחול - טורקיז השמימיים עם אדום-להבה עז בהרמוניה של ניגודים (מוטיב: "ואשא אתכם על כנפי נשרים...").

  • "ראשית ירושלים"
  • מכלול פנים של בימ"ד ומרכז סמינרים בייזומו של רב הקונגרס האמריקאי
  • בית כנסת עדס - אתר מורשת לאומית ליוצאי ארם-צובא (חלב). רסטורציה של ארון קודש שהובא בראשית המאה העשרים על גבי גמלים מחלב שבסוריה. בניית תיבת חזנים ומחיצה לעזרת הנשים מעץ אגוז בשילוב תגלוף דגמים מזרחיים ושיבוץ צדפות פנינה מן הים האדום.

מוזיאון למורשת יהדות תימן - רחובות (בהקמה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שחזור תיבת חזנים נדירה בת כ-300 שנים מתימן.
  • תוכניות לשחזור אולם תפילה קומפלט.

בית הכנסת ברמת ממרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוטיב המקדש (בית שני) בעבודת צורפות ומערת המכפלה בתגליף עץ מעל הפסוק ממסכת יומא: "ברקאי האיר פני כל המזרח עד שבחברון" - במשמע הפצעת כוכב השחר המציינת את תחילת עבודת הכוהנים במקדש והיוצרת האחדה בין ירושלים וחברון.
  • שיבוץ צדפת פנינה בוהקת בלובנה, ובה - באורח נדיר - 12 פנינים עובריות בדרגות שונות של "הריון" - סמל מקורי לשלבי היוולדות האומה.

בית הכנסת של היהודים ההרריים (קווקזים) בבית ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדריכלות פנים ועיצוב וביצוע של ארון הקודש, הבימה, ויטראז'ים ויצירות אמנות נוספות - באתר שימור בעל ערך היסטורי.

עיצוב תאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת בית היוצר של סטודיו תמיר פועל גם אגף TAMIRLIGHT, בית מלאכה לעיצוב וייצור תאורה אמנותית מעץ, מתכות וזכוכית, כולל אהילים מעוטרים באורנמנטיקה מקורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]