יאנוס
 | |
| פסל של האל יאנוס במוזיאון הוותיקן | |
| תפקיד | אל השערים וההתחלות |
|---|---|
| תרבות |
דת ברומא העתיקה, מיתולוגיה רומית  |
| אלים מקבילים | כרונוס (כאל הזמן) |
| אב |
סטורן |
| אם |
Entoria |
| אחים |
Hymnus, פליכס, פאוסטוס |
| בן או בת זוג |
Juturna, Venilia |
| צאצאים |
Canens, Fontus, Crano |
  | |
יאנוס (בלטינית: IANVS) הוא אל השערים במובנם המורחב במיתולוגיה הרומית, ובכלל זה התחלות וסיומים, לידה, נמלים – שער למסחר או למסעות, ועוד.
דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנוס מתואר כאל בעל שני פנים, אחד מביט לעבר והשני לעתיד. בתיאורים מוקדמים, אחד מפרצופיו של יאנוס היה מזוקן והשני מגולח למשעי, דבר שככל הנראה ייצג את השמש והירח, או את הנעורים והזקנה; בתיאורים מאוחרים יותר הוא מזוקן בשני הפרצופים. בפסלים מתקופות מוקדמות יותר הוא מתואר כבעל ארבעה פנים.
שני הפנים מייצגים הרהורים על אירועי השנה החולפת בצד ציפייה לשנה הבאה. תפיסה זו נובעת מהמחשבה שדלתות ושערים פונים לשני כיוונים בו זמנית. יאנוס נחשב גם לאחראי על התחלות חדשות, מכיוון שהכניסה למקום חדש כרוכה במעבר דרך דלת או שער. ברומא העתיקה, היה יאנוס פטולקיוס שם האל הממונה על פתיחת דלתות בבטחה, ויאנוס קלוסיביוס שם האל הממונה על סגירת הדלת.
בתקופה המוקדמת הרומאים האמינו שיוכלו להבטיח לעצמם סופים טובים אם יתחילו תקופות משמעותיות בתפילה לאל יאנוס. תחילת כל יום לוותה בתפילה ליאנוס, ציינו את שמו בתחילת כל חודש, בראשית עונות הנטיעה והקציר, ובאירועים חשובים בחיי האדם המסמנים התחלות חדשות, כמו לידה ונישואים. הרומאים קראו לחודש הראשון בשנה על שמו – ינואר, כציון להתבוננות בשנה שחולפת ובשנה החדשה.[1]
אחת האגדות המתארות את מוצאו של יאנוס מספרת שהיה בן תמותה, שליטה של לאטיום, ושהעניק מקלט לסאטורן כשזה ברח מיופיטר. מסופר שיאנוס דאג לתקופת שפע גדולה לנתיניו, הידועה בכינוי "תור הזהב", בה השתמשו לראשונה בכסף ועיבדו לראשונה אדמה.
למבנה הרומי יאנוס גמינוס (Ianus Geminus) שני שערים – למזרח ולמערב, המסמלים את תחילת היום וסופו. המבנה עמד במקום ממנו יצאו הלגיונרים הרומאים לקרב. בעיתות מלחמה היו פותחים את השערים, ובעיתות שלום היו סוגרים אותם.
יאנוס נחשב לשולט בכל הדברים שיש להם שני קצוות בחיים, ואף מייצג את המעבר בין פרימיטיביות לציוויליזציה.
דמותו של יאנוס כאל זכתה לכבוד רב מהרומאים הקדומים, ושני פניה חקוקים בשערי הכניסה של ערים רבות, וכן על גבי המטבע הרומי.
הביטוי "פני יאנוס" פירושו דו-פרצופיות.
במחזה "אותלו" של שייקספיר, נשבע יגו, הנבל הרמאי, בשמו של יאנוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יאנוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| המיתולוגיה הרומית ודת רומא העתיקה | ||
|---|---|---|
| אלים עיקריים | אפולו • דיאנה • וולקן • ויקטוריה • ונוס • יונו • יופיטר • לארס • מינרווה • מרס • מרקוריוס • נפטון • סול אינוויקטוס • פורטונה • פלוטו • קווירינוס • קרס | |
| אלים משניים | אדראנוס • אוורונקי • אוורונקוס • אורקוס • איניואוס • בונה דיאה • בלונה • ברומיוס • האדס • וריטאס • טרה • יאנוס • לופרקוס • לימנטינוס • סטורנוס • פאונוס • פבריס • פולגורה • פומונה • פורינה • פרוסרפינה • פריאפוס • קאלוס • קופידון • קליטוני • קסטור ופולוקס • רומא | |
| גיבורים | איניאס • הרקולס • רמוס ורומולוס | |
| נושאי משרה דתית | אוגור • בתולה וסטלית • הרוספקס • פונטיפקס מקסימוס • פלאמן • רקס נומרנסיס | |
