יאיר הגלעדי
| לידה | הגלעד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום קבורה | קמון | ||||
| |||||
  | |||||
יָאִיר הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השביעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. מוצאו של יאיר הוא משבט מנשה, מחצי השבט שממזרח לירדן.
פועלו של יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאיר נזכר בשלושה פסוקים בספר:
וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן
יאיר שייך לקבוצת "השופטים השקטים", שבעיקר ידוע שמם, אך פועלם נסתר. האויב מולו נלחם יאיר אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת כיבוש עבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים מופיע גיבור - יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א). יאיר בן מנשה כבש שטחים בחבל הארץ הגלעד אשר כונו מאוחר יותר "חוות יאיר", והתנחל בהם יחד עם בני שיבטו. במקרא נאמר: ” וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר”.
עוד מסופר שהיו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד. מכאן השם יאיר הגלעדי. ייתכן והשופט השביעי אשר חי כשלוש מאות שנה אחרי יאיר בן מנשה, "אימץ" לעצמו את השם "יאיר הגלעדי" כשמו של אותו גיבור מתקופת ההתנחלות. השופט השמיני היה יפתח הגלעדי, אף הוא מהגלעד.
חוות יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שלמה המלך, נכללו חוות יאיר בתוך שטח הנציבות השישית - שהיא נציבות רמות גלעד (ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג).
סוף ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאיר נקבר בקמון. ישנן השערות רבות ביחס למקום זה כיום.
בספרות החיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאיר בספרות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר על יאיר הגלעדי נכתב על ידי סופר הילדים צבי ליברמן ויצא בהוצאת עמיחי. קורות חיו של השופט המתוארים בספר זה, הם פרי המצאתו של הסופר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק כא' 'אשר לא יזבח לבעל ימות':השופט יאיר בספר קדמוניות המקרא. עמ' 237–249.
- יגאל אריאל, חוות יאיר - פרשת כיבוש והתנחלות בגולן, על אתר ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 159 - 169.
- הרב שמואל ישמח, זיהוי שבטו של כל שופט, ירחון האוצר, גיליון כט, סיוון תשע"ט, עמ' קפ - קפו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק י', פסוק ג'
- ^ ראו: יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק כא' 'אשר לא יזבח לבעל ימות':השופט יאיר בספר קדמוניות המקרא. עמ' 237–249.
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
בקרת זהויות  |
|
|---|