טריסטן ואיזולדה
האגדה על טריסטן ואיזולדה (נקרא גם: סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד) היא טרגדיה ורומנסה רבת-השפעה, שסופרה שוב ושוב פעמים רבות מספור ובווריאציות שונות. הסיפור הטרגי על ניאוף ואהבה בין האביר הקורני (כלומר איש קורנוול) טריסטן (טריסטראם) והנסיכה האירית איזולדה (איזולט, איזוט ועוד), קדם וקרוב לוודאי שהשפיע על הרומנסה הארתוריאנית של לנסלוט וגווינביר, והייתה לו השפעה משמעותית על האמנות והספרות המערבית מהופעתו לראשונה במאה ה-12 ואילך. בעוד שפרטי הסיפור משתנים ממחבר למשנהו, מבנה העלילה הכללי נותר דומה במידה רבה.
האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן שתי מסורות עיקריות לאגדה על טריסטן. הקדומה יותר כללה את הרומנסות של שני משוררים צרפתים מהמחצית השנייה של המאה ה-12, ברול ותומאס מבריטניה. ניתן להתחקות אחר מקורותיהם עד לגרסה המקורית, הארכיטיפית, של הרומנסה הקלטית. מסורות מאוחרות יותר מוצאן מרומנסת הפרוזה 'טריסטן' מ-1240, שהתרחקה לא במעט מהסיפורים המוקדמים שכתבו תומאס וברול. הפרוזה 'טריסטן' נעשתה לסיפור הרשמי מימי-הביניים על טריסטן ואיזולדה שסיפק את הרקע לכתביו של סר תומאס מלורי, המחבר האנגלי שכתב את "מות ארתור" ב-1469.
הסיפור ודמותו של טריסטן משתנים ממשורר למשנהו. אפילו איות השם משתנה רבות, אם-כי 'Tristan' הוא האיות הנפוץ ביותר. ב"טריסטן ואיזוט" של ברול, האביר אמיץ וכשיר ככל לוחם אחר, אך הוא מסתמך על תכסיסנות ולא פועל על-פי אידיאל האבירות של ימיו.
בסיפורו של ברול, טריסטן נוסע לאירלנד כדי להביא עמו בחזרה את איזוט הנאווה ככלה לדודו המלך מרק. בדרך חזרה, הם שותים בטעות שיקוי אהבה הגורם לזוג להתאהב נואשות למשך שלוש שנים. על-אף שאיזוט נישאת למרק, השיקוי מאלץ אותה ואת טריסטן לחפש אחת אחר השני בשביל לתנות אהבים. אף על פי שהדמות האצילית הארתוריאנית הטיפוסית תבוש במעשה שכזה, שיקוי האהבה השולט בהם משחרר את טריסטן ואיזוט מכל רסן. בכך, ברול מציגם כקורבנות. יועצי המלך מנסים שוב ושוב להעמיד את הזוג לדין באשמת ניאוף, אך פעם אחר פעם הזוג עושה שימוש בתכסיסים כדי לשמור על חזותם התמימה. לבסוף, השפעת שיקוי האהבה מתפוגגת, ושני האוהבים חופשיים לבחור האם להמשיך במערכת היחסים שלהם, אם לאו. הסיום של ברול מעורפל מן הבחינה המוסרית, ושונה בכך מאוד מכותבים בני-דורו דוגמת כרטיאן מטרואה, בהוסיפו הילת-מסתורין לאגדה על טריסטן.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסטרואיד 211 Isolda נקרא על שם איזולדה.
תרגום הספר לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר יצא לאור בעברית בשנת 1997 בהוצאת כרמל בשם סיפורם המופלא של טריסטן ואיסולד, כפי שסופר בידי ז'וזף בדיה. תרגמה מצרפתית: דליה טסלר, עם אחרית דבר מאת יורם ברונובסקי. מאוחר יותר הודפס והופץ התרגום הזה גם על ידי הוצאת מפרשים מבית מרכז הספר והספריות, 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על טריסטן ואיזולדה
- סקירה כללית על הסיפור
- Le Roman de Tristan של ברול
- טריסטן של תומאס ד'אנגלטר
- טריסטן של גוטפריד פון שטרסבורג
- תעתיק וצילומי הדפים של כתב-יד אוכינלק
- תמליל האופרה של וגנר, באנגלית ובגרמנית
- העמוד על טריסטן במיזם קמלוט
- ביבליוגרפיה של טריסטן ואיזולדה בספרות המודרנית
- טריסטן ואיזולדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
