טרייסי צ'פמן
 | |
| טרייסי צ'פמן בהופעה חיה, 2009 | |
| לידה |
30 במרץ 1964 (בת 60) קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-1988 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טאפטס |
| עיסוק | זמרת וכותבת שירים |
| סוגה | פולק, רוק |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית אמריקאית |
| כלי נגינה | גיטרה |
| חברת תקליטים | Elektra Records |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.tracychapman.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
טרייסי צ'פמן (באנגלית: Tracy Chapman, נולדה ב-30 במרץ 1964) היא זמרת-יוצרת אמריקנית, הידועה בייחוד בשל השירים: "Fast Car", "Talkin' 'bout a Revolution", "Baby Can I Hold You" ו-"Give Me One Reason", זוכת פרסי גראמי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרייסי צ'פמן נולדה בקליבלנד שבאוהיו. היא החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים כשהייתה ילדה. צ'פמן התקבלה לבית ספר המעודד קבלה והזדהות בקרב תלמידים מוכשרים, ומשם המשיכה בלימודיה באוניברסיטה.
במאי 2004 הוענק לצ'פמן תואר כבוד על פעילותה האומנותית והיצירתית, נוסף על תרומתה החברתית כאמנית. לעיתים הופיעה בקמפיינים נגד מחלת האיידס בניסיון לקידום תרומות, העלאת הנושא בקרב הציבור ולמציאת תרופות מונעות למחלה.
צ'פמן נמנעת מלדבר על חייה הפרטיים. בראיון שנערך בשנת 2006 דיברה חברתה לחיים, אליס ווקר, ופירטה אודות החברות בין השתיים משנות ה-90 ועד היום.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת לימודיה באוניברסיטה ביצעה צ'פמן הופעות רחוב ונגינה בגיטרה בבתי קפה בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחר שסיימה את לימודיה, חתמה צ'פמן על חוזה הקלטות עם חברת Elektra Records והוציאה דרכה את אלבומה הראשון "Tracy Chapman" ב-1988. הביקורות שיבחו את צ'פמן והיא החלה בסיבובי הופעות ובבנייה של קהל מעריצים. זמן קצר לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומה הראשון, הופיעה במופע הצדעה לכבוד יום הולדתו ה-70 של נלסון מנדלה שנערך ביולי, 1988. השיר "Fast Car" הגיע במהרה לדירוגים גבוהים ושהה זמן רב מאוד במצעדי השירים בארצות הברית, ולבסוף הגיע לפסגת עשרת שירי הפופ במצעדי "Billboard Hot 100" הנחשבים.
"Talkin' 'Bout A Revolution", הסינגל שיצא לאחר מכן, הגיע למקום 75, ולאחר מכן הסינגל השלישי "Baby Can I Hold You" הגיע למקום ה-48. האלבום נמכר בצורה מעולה, הפך למולטי-פלטינום וזכה בארבעה פרסי גראמי, נוסף על זכייתה של צ'פמן לאמנית המתחילה הטובה ביותר. מאוחר יותר בשנת 1988 הציגה צ'פמן הופעות כלל עולמיות בהופעות הומניטריות, ה"!Human- Rights Now".
האלבום הבא שיצא לאור נקרא "Crossroads", וזכה לפחות הצלחה מקודמו. צ'פמן המשיכה לשיר בהופעות וקונצרטים של קהל מסור ואוהד. למרות זאת, הפתעה הייתה כאשר יצא אלבומה הרביעי ("New Beginning") בשנת 1995 שנמכר ביותר משלושה מיליון עותקים רק בארצות הברית. האלבום כלל את הסינגל "Give Me One Reason", שזכה בגראמי בשנת 1997 בקטגוריית שיר הרוק הטוב ביותר, והפך ללהיט של צ'פמן עד היום. האלבום שהגיע לאחר מכן ויצא בשנת 2000 ושמו "Telling Stories", אשר הציג יותר סגנון רוק מאשר פולק. בשנת 2005 יצא לאור האלבום " Where You Live". לאחר מכן נסעה צ'פמן לסיבוב הופעות עולמי שהתמקד באירופה ובמזרח ארצות הברית.
האלבום האחרון שהוציאה טרייסי צ'פמן נקרא " Our Bright Future" ויצא לאור בנובמבר 2008.
בשנת 2023 הקליט לוק קומבס גרסת כיסוי בסגנון קאנטרי לשירה "Fast Car". ביולי 2023 הגיע השיר בביצועו למקום הראשון במצעד הקאנטרי איירפליי, ובכך הפכה צ'פמן לאשה השחורה הראשונה שחיברה לבדה שיר במקום ראשון במצעד קאנטרי. בעקבות זאת ביצעו צ'פמן וקומבס את השיר יחד בטקס פרסי גראמי ה-66.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tracy Chapman (1988)
- Crossroads (1989)
- Matters of the Heart (1992)
- New Beginning (1995)
- Telling Stories (2000)
- Collection (2001)
- Let It Rain (2002)
- Where You Live (2005)
- Our Bright Future (2008)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרייסי צ'פמן
טרייסי צ'פמן, ברשת החברתית פייסבוק
טרייסי צ'פמן, ברשת החברתית אינסטגרם
טרייסי צ'פמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
טרייסי צ'פמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר אייטונס (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר ספוטיפיי
טרייסי צ'פמן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר Last.fm (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר AllMusic (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר דיזר
טרייסי צ'פמן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
טרייסי צ'פמן, באתר Discogs (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר Songkick (באנגלית)- טרייסי צ'פמן, באתר Genius
- טרייסי צ'פמן, באתר SecondHandSongs
- טרייסי צ'פמן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
טרייסי צ'פמן, באתר בילבורד (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר טיידל (באנגלית)
טרייסי צ'פמן, באתר אמזון מיוזיק- איימי פלמינג, הגרדיאן, גם לוחמת, גם מעריצה את מדונה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2008
- מני אבירם, ילדת המהפכה: 30 שנה לאלבום הבכורה פורץ הדרך של טרייסי צ'אפמן, באתר וואלה!, 04 באפריל 2018
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
| פרס גראמי לתגלית השנה | ||
|---|---|---|
| 1980−1960 | בובי דארין (1960) • בוב ניוהארט (1961) • פיטר נרו (1962) • רוברט גולט (1963) • סווינגל סינגרס (1964) • הביטלס (1965) • טום ג'ונס (1966) • ללא זוכה (1967) • בובי ג'נטרי (1968) • חוזה פליסיאנו (1969) • קרוסבי, סטילס ונאש (1970) • הקרפנטרז (1971) • קרלי סיימון (1972) • אמריקה (1973) • בט מידלר (1974) • מרווין האמליש (1975) • נטלי קול (1976) • סטארלנד ווקל בנד (1977) • דבי בון (1978) • א טייסט אוף האני (1979) • ריקי לי ג'ונס (1980) | |
| 2000−1981 | כריסטופר קרוס (1981) • שינה איסטון (1982) • Men at Work (1983) • מועדון תרבות (1984) • סינדי לאופר (1985) • שאדיי (1986) • ברוס הורנסבי והריינג' (1987) • ג'ודי וואטלי (1988) • טרייסי צ'פמן (1989) • | |
| 2020−2001 | שלבי ליני (2001) • אלישה קיז (2002) • נורה ג'ונס (2003) • אוונסנס (2004) • מארון 5 (2005) • ג'ון לג'נד (2006) • קארי אנדרווד (2007) • איימי ויינהאוס (2008) • אדל (2009) • זאק בראון בנד (2010) • אספרנסה ספולדינג (2011) • בון איבר (2012) • פאן (2013) • מאקלמור וראיין לואיס (2014) • סם סמית' (2015) • מייגן טריינור (2016) • צ'אנס הראפר (2017) • אליסיה קארה (2018) • דואה ליפה (2019) • בילי אייליש (2020) | |
| 2021 ואילך | מייגן די סטליון (2021) • אוליביה רודריגו (2022) • סמארה ג'וי (2023) • ויקטוריה מונה (2024) | |
| פרס המוזיקה הבריטית לזמרת הבינלאומית הטובה ביותר | |
|---|---|
|