טרוכנברוד
_Post_Office,_Poland.jpg) | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| חבל ארץ | ווהלין |
| תאריך ייסוד | 1835 |
| שטח | 7 קמ"ר |
| קואורדינטות | 50°56′26″N 25°43′45″E / 50.9406°N 25.7292°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| http://www.heavensareempty.com/website/Synopsis.html | |
  | |
טרוכנברוד (באוקראינית: Трохимбрід; בפולנית: Zofiówka - זופיובקה) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, אשר הייתה עד השואה עיירה יהודית. עד הסכם ריבנטרופ–מולוטוב הייתה העיירה חלק מפולין. יחד עם העיירה הסמוכה לה לוז'ישט היוותה קהילה אחת גדולה.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה נוסדה כמושבה חקלאית יהודית בשנת 1835, ובשנת 1865 הוענקו לה זכויות עירוניות. בתחילת המאה ה-20 הוקמו בעיירה שני בתי חרושת, אשר הביאו לפיתוחה הכלכלי.
במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה ערכו הקוזקים והאוקראינים פרעות ביהודי העיירה, תוך ביצוע מעשי שוד, אונס ורצח. במהלך הכיבוש האוסטרי של העיירה לאחר מכן, גייסו אלו את יהודי היישוב לעבודות כפייה. במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, בשנת 1920, הוציאו הפולנים להורג שני יהודים מהעיירה באשמת שיתוף פעולה עם הסובייטים.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,531 יהודים, מתוך 1,549 תושבים, ופעלו בה שבעה בתי כנסת, שארבעה מתוכם היו של חסידויות שונות. בתקופה זו התקיימה בעיירה פעילות ציונית, שכללה בית ספר עברי מרשת תרבות ותנועות נוער ציוניות.
בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לעיירה פליטים יהודים רבים ממערב פולין, ובתקופה הסובייטית נמנו בה כ-2,500 יהודים. עם פרוץ מבצע ברברוסה ונטישת הסובייטים את האזור, פשטו כנופיות אוקראיניות על העיירה, ובזכות התארגנות הגנה עצמית יהודית בה, נמנע פוגרום בתושביה.
לאחר כיבוש העיירה בידי הגרמנים בקיץ 1941, גויסו יהודיה לעבודות כפייה, שבמסגרתן התעללו בהם השומרים הגרמנים והאוקראינים. משקיהם החקלאיים של יהודי העיירה הוחרמו, והוטלו עליהם תשלומי כופר גבוהים, בכסף וברכוש.
ב-24 באוגוסט 1942 רוכזו יהודי העיירה, וכן יהודים מכפרי הסביבה, ועשרות מהם נרצחו במהלך האקציה. במקום הכינוס נערכה ביהודים סלקציה. כמה יהודים בעלי מלאכה הועברו לכפר הסמוך סדלישצה, ורבים נורו בין ה-25 ל-27 באוגוסט בבורות ירי ליד הכפר הסמוך יארומליה. ב-21 בספטמבר 1942, יום כיפור תש"ג, נרצחו כל יתר יהודי העיירה בבורות שנצטוו לכרות בעצמם. במהלך הטבח תקף אחד מעובדי הכפייה היהודים, משה יוסף שוורץ, את השוטרים הגרמנים והאוקראינים, והצליח להרוג שלושה מהם. עקב המהומה שנוצרה, הצליחו כמה יהודים להימלט ליער הסמוך.
כעשרה עובדי כפייה יהודים שעוד הושארו בעיירה נשרפו חיים באחד מבתי הכנסת בה, ולאחר מכן בזזו האוקראינים את רכוש יהודי העיירה הנרצחים. לאחר חיסול הקהילה פעלה ביערות בסביבת העיירה קבוצת מחתרת יהודית קטנה, שהצליחה לאגור נשק ולחבל בתשתיות הגרמנים באזור.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושביה לשעבר של העיירה ושל העיירה הסמוכה לוז'ישט, שהיוו מעין קהילה אחת גדולה, הקימו בסוף שנות החמישים את בית ט"ל, הנמצא ברחוב כצנלסון פינת פיינברג בגבעתיים, לזכר תושבי העיירה שהושמדו, ולשימור המורשת של העיירה.
"הכול מואר"[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה זכתה לפרסום עולמי בעקבות הספר "הכול מואר" שכתב הסופר היהודי אמריקני הידוע, צאצא לתושבי טרוכנברוד, ג'ונתן ספרן פויר שיצא ב-2002 (והסרט "הכל מואר" בבימויו של לייב שרייבר שהופק בעקבותיו), שיצא ב-2005 המתאר את ההווי הססגוני של תושבי המקום.
המסע לט"ל (טרוכנברוד/לוז'ישט)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפרסום הגדול לו זכתה העיירה בעקבות הספר ובעיקר הסרט "הכל מואר" החליט בראשית שנת 2006 וועד "בית ט"ל" בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף אביהו בן נון, צאצא לתושבי העיירות, לצאת למסע שורשים חסר תקדים בהיקפו בין שתי הבירות בהן שכנו העיירות, מוורשה בירת פולין ועד לקייב בירת אוקראינה. שלושה דורות של תושבי וצאצאי תושבי העיירות, כתשעים במספר, בראשם מפקד חיל האוויר לשעבר, יצאו בחודש אוגוסט באותה השנה למסע ששיאו היה העלייה לרגל למקום בו שכנו העיירות ועכשיו נותרו בו רק שדות. ניתן היה להגיע למקום רק בעגלות ומשאיות מיושנות מהכפר הסמוך. היה זה מספר היהודים הגדול ביותר שחזר לעיירות מאז המלחמה. את המסע המאתגר ליווה סרט תיעודי בהפקתו של מרק רוזנבאום, בבימויו של איתי תמיר ועם צילומיו של אסף קורמן. כמו כן הוקם אתר ייעודי המתעד בתמונות סטילס את המסע.
תיעוד ההגעה לטרוכנברוד ולוז'ישט ( באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר עמותת בית ט"ל הכולל מידע רב על טרוכנברוד והסביבה
- אתר המסע לטרוכנברוד ולוז'ישט
- "זופיובקה", באתר JewishGen (באנגלית)
- זופייבקה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "זופיובקה (טרכימברוד)", באתר השטעטל הווירטואלי
- עיתון פרג פוסט
- סמואל פישמן ומרטין דין, זופיובקה (ואיגנטובקה), אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1507–1508), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
