טרה רוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרה רוסה

טרה רוסהלטינית: Terra rossa – "אדמה אדומה") היא סוג של קרקע חרסיתית חומה-אדומה המתהווה מבלייה של סלע גיר קשה (או דולומיט).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקע זו רדודה בדרך כלל עם עומק מעל הסלע שלרוב אינו עולה על חצי מטר[1]. קרקע טרה רוסה היא גרגירית, האופק העליון בה כהה יחסית וסלעים רבים בולטים ממנו על פני השטח. אופק A שלה מכיל אחוז גבוה של חומר אורגני ושל אנרגטים גרעיניים יציבים ובעל מבנה גרעני הנחשב טוב לחקלאות. אופק B הוא יחסית כבד ומהודק ובעל מבנה רגבי[1].

צבעה האדום האופייני נובע מתכולה גבוהה של תחמוצות ברזל וחומר אורגני. היא בעלת pH נייטרלי או מעט חומצי ויכולת ניקוז טובה. קרקע טרה רוסה היא כבדה ובעלת שיעור חרסית גבוה של 50-70%.

ההרכב הכימי הממוצע של הטרה-רוסה הוא 60% צורן דו-חמצני (SiO2), 28% אלומינה ותחמוצת ברזל (Al2O3+Fe2O3), 4% סידן פחמתי (CaCO3), 1.4% אשלגן חד-חמצני (K2O) ו-6% חומר אורגני[2].

לקרקע טרה רוסה יכולת תפיחות והתכווצות מועטה, ונקודת כמישה גבוהה של כ-22%. קרקע טרה רוסה שנשטפה היא לרוב נעדרת גיר[1].

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקע טרה רוסה פורייה אך יכולת העיבוד שלה תלויה באחוז הסלעיות שלה, ולרוב מחייבת סיקול ובניית טרסות. קרקעות בעלות סלעיות נמוכה שאינן שטחיות מדי משמשות למטעי בעל ושלחין, במיוחד עצים נשירים, כמו אפרסק, שזיף, אגס, תפוח ודובדבן[3] וגפנים. קרקע טרה רוסה בעלות סלעיות נמוכה הנמצאות במישורים משמשות לעיתים לגידולי שדה ובאזורים מסוימים שימש לגידול טבק[4]. קרקע טרה רוסה בעלת סלעיות גבוהה שמשמשת בעיקר למרעה, וקרקעות בסלעיות גבוהה ביותר משמשות לייעור, במיוחד עצי אורן[1].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה של אדמה נמצא באזורים הרריים של אקלים ים-תיכוני לח. בארץ ישראל, נפוצה הטרה רוסה בעיקר בהרי הגליל, הכרמל, הגלבוע[5], השומרון ויהודה.

אדמת טרה רוסה מבט מקרוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרה רוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 האנציקלופדיה לחקלאות, כרך ראשון, עמוד 187
  2. ^ עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, עמ' 64
  3. ^ ארנון מגן, יישובים על הסלע, למרחב, 3 בספטמבר 1965
  4. ^ אהרן דולב, הגשם לא מחה את כתמי הדם, מעריב, 27 בפברואר 1970
  5. ^ יואש ידידיה, התוסר הקללה מן הגלבוע?, על המשמר, 13 באוקטובר 1961
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.