טקטיקה בכדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במהלך השנים התפתחו טקטיקות שונות ומהלכים שקבוצות ושחקני כדורסל מבצעים כדי לייעל את המשחק שלהם.

התקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק-אנד-רול[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו אחד המהלכים הנפוצים והיעילים ביותר בכדורסל: כאשר קבוצה תוקפת והכדור נמצא אצל השחקן שלה, מגיע שחקן אחר מהקבוצה ועושה "חסימה" בעזרת הגוף לשחקן השומר על מוביל הכדור, וכתוצאה מכך יכול מוביל הכדור לעוקפו. במקביל לכך השחקן החוסם ממשיך בתנועה לכיוון הסל או למקום נוח לזריקה, ומקבל מסירה ממוביל הכדור. בשל הבלבול שמהלך זה יוצר בהגנת היריב, פעמים רבות מקבל השחקן החוסם את הכדור במצב נוח בקרבת הסל, או פנוי לזריקה חופשית. המסירה אינה מחויבת המציאות, וייתכן שמוביל הכדור ישתמש ב"חסימה" ככלי עבורו.

ישנם גם כמה סוגי חסימות ב"פיק אנד רול":

  • חסימה של גבוה לנמוך - כאשר הכדור נמצא אצל שחקן נמוך, מי שמגיע לחסום את השומר שלו הוא שחקן גבוה מקבוצתו.
  • חסימה של נמוך לגבוה - כאשר הכדור בידיו של שחקן גבוה ומי שבא לעשות חסימה לשומרו הוא שחקן נמוך.
  • "חסימה" של נמוך לנמוך ו"גבוה לגבוה" כשמן כן הן. חסימה של גבוה לגבוה נדירה ביותר וכמעט לא משתמשים בה בכדורסל המודרני. הנפוצה ביותר היא חסימה של גבוה לנמוך.

פוסט-אפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב בו שחקן מקבל את הכדור לא רחוק מהסל עם הגב לסל כאשר השומר נמצא בין השחקן ובין הסל, ומשתמש בגופו תוך כדי כדרור במטרה להתקרב לסל ולהגיע לאפשרות זריקה נוחה. בדרך כלל השחקנים המבצעים את המהלך הם גדולים ובעלי כוח פיזי רב אותו הם מנצלים כדי לדחוק את השומר ולהתקרב לסל. השחקנים סופוקליס (סופו) שחורציאניטיס ושאקיל אוניל הצטיינו בפוסט אפ בזכות ממדיהם הפיזיים.

אפ אנד אנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפ אנד אנדר הוא כמו לייאפ, אך במהלך זה השחקן מטעה את המגן שלו ולאחר שהרים את ידיו אל הלייאפ הוא מחזיר אותם מטה, ומעלה חזרה ללייאפ חדש. מהלך זה נעשה כולו באוויר ודורש יכולות אקרובטיות גבוהות. אחד השחקנים המפורסמים והטובים במהלך זה הוא קיירי אירווינג, המשחק בדאלאס מאבריקס.

טיפ-אין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפ-אין הוא מהלך אשר שחקן זורק לסל ומחטיא את הזריקה אך הוא או שחקן אחר מאותה קבוצה מכניס אותה חזרה בנגיעה קלה. ישנם שחקנים אתלטים אשר עושים זאת בהטבעה ("פולו-דאנק"). מהלך זה נחשב גם כריבאונד התקפה.

סוגי זריקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אמפ שוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל זריקה מחוץ לצבע, מתחילה בקפיצה ומסתיימת בשחרור הכדור מהיד לכיוון הסל. רוב השחקנים בעמדות הגארד מצטיינים בזריקה זאת.

לייאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית: צעד וחצי. הצעד וחצי הוא אחד המהלכים הפופולריים והבסיסיים ביותר בכדורסל. המהלך מתבצע בכניסה לסל בשני צעדים קטנים והגשה או זריקה מידית לסל. המהלך מתבצע בדרך כלל בתוך הצבע.

אנדראה ברניאני מהטורונטו ראפטורס מטביע ביד אחת

הטבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבעה היא הכנסה ישירה של הכדור לטבעת הסל באמצעות יד אחת או שתי ידיים. הטבעות יכולות להיות מהלכים מרהיבים הדורשים יכולת אתלטית גבוהה. בליגת ה-NBA וכן בליגה הישראלית, מתקיימת כל שנה תחרות ההטבעות כחלק מ-"סוף שבוע האולסטאר". אלי הופ הוא סוג של הטבעה המבוצעת כששחקן אחד זורק את הכדור לכיוון אזור טבעת הסל ושחקן אחר מקבוצתו קופץ, תופס את הכדור באוויר, ומטביע מהאוויר. בעבר ההטבעה נחשבה לעבירה, ולבסוף נקבע חוק לאישור ביצוע הטבעות.

שחקן מבצע זריקת וו

זריקת וו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זריקת וו או הוק שוט היא זריקה לסל ביד אחת המאופיינת בכך שהשחקן מיישר את יד אחת ומשחרר את הכדור כשידו מתוחה. הזריקה מבוצעת כשגוף השחקן הזורק מפריד בין הזורק לבין השומר שלו והסל ובכך הוא מונע מהשומר להפריע ליד הזורקת. בעקבות התפקיד החשוב של הגוף בחציצה בין השומר לבין היד הזורקת הזריקה מבוצעת בעיקר על ידי שחקנים גדולים וגבוהים. לרוב היא נזרקת מתוך תחום הצבע. אחד השחקנים הנודעים בזריקת הוו הוא כרים עבדול-ג'באר.

הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הגנה אישית

זוהי סוג שמירה של "אחד על אחד", שחקן ההגנה שומר על שחקן היריב ומנסה למנוע ממנו לפתח את משחקו. הוא רודף אחרי השחקן ומופקד עליו ברוב שלבי המשחק בדרך כלל. הוא מנסה לחטוף לו את הכדור, לחסום אותו ולהקשות עליו את הקליעה. זהו סוג השמירה הנפוץ ביותר ב-NBA.

שמירה אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הגנה אזורית

זהו סוג שמירה מיוחד ומשתמשים בו כאשר הקבוצה רוצה למנוע משחקני היריב להגיע לאזור ה"צבע" ולקלוע מקרוב. בשיטה זו כל שחקן הגנה אחראי על אזור מסוים ולא על שחקן זה או אחר. החיסרון המרכזי של שמירה זו הוא הקלות היחסית בה ההתקפה יכולה להגיע לזריקה נוחה מטווח רחוק, ובמיוחד מטווח שלוש הנקודות. שמירה זאת שומרים פעמים רבות קבוצות ששחקניהן חלשים במשחק ההגנה ולא טובים ב"שמירה אישית" וכדי לחפות על חולשה זאת כולם מצופפים את ההגנה אך מפקירים אזורים מרוחקים מעט. בליגת ה-NBA הייתה השמירה האזורית בלתי חוקית עד שנת 2002. שיטה זאת מוגבלת מעט, גם משום ששחקן ההגנה אינו יכול לעמוד בתוך אזור ה"צבע" יותר מ-3 שניות, ואם הוא עושה זאת הקבוצה התוקפת מקבלת זריקת עונשין אחת, אלא אם נמצא באזור ה"צבע" באותו זמן גם שחקן של הקבוצה שבהתקפה יותר מ-3 שניות, שאז קבוצת ההתקפה תאבד את הכדור שיעבור לקבוצה שבהגנה.

מאצ'אפ-זון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סוג שמירה קבוצתית משוכללת הדורשת תיאום רב בין השחקנים ויכולת חשיבה גבוהה. זהו שילוב של שמירה אזורית ושמירה אישית. ההגנה מתחילה באזורית אולם היא משתדלת לא להשאיר אף שחקן חופשי על ידי חילופים רבים בשמירה בין השחקנים. ההגנה האזורית הופכת לפתע לאישית "לוחצת" ומיד אחר כך חוזרים לצפיפות. השמירה מצריכה גם כושר גופני ברמה גבוהה.

שמירה כפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מצב כאשר שני שחקנים מהקבוצה המגינה שומרים על שחקן אחד של הקבוצה התוקפת. המטרה היא לרוב ריכוז שמירה על השחקן הבולט של הקבוצה היריבה, אשר שחקן הגנה אחד יתקשה לעצרו. משתמשים בשמירה הכפולה גם כדי ליצור לחץ על מוביל הכדור במטרה לייצר חטיפה או איבוד כדור. ניתן לבצע את המהלך גם בעזרת שלושה שחקנים, אז הוא נקרא בשם 'שמירה משולשת' או "טריפל-אפ".

האק-א-שאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – האק-א-שאק

מהלך בו ההגנה מבצעת במכוון עבירה על שחקן שהוגדר מראש שאחוזי הקליעה שלו בזריקות עונשין הוא נמוך במיוחד.