טעם כעיקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טעם כעיקר
(מקורות עיקריים)
משנה מסכת חולין, פרק ח', משנה ג'
תלמוד בבלי

מסכת חולין, דף ק"ח מסכת עבודה זרה, דף ס"ז

מסכת פסחים, דף מ"ד
תלמוד ירושלמי תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ו', הלכה א'
משנה תורה ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו
שולחן ערוך שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ב'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור.

בתלמוד נחלקו תנאים נחלקו האם תוקף האיסור הוא מהתורה או מדרבנן.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מקומות בתלמוד ביררו מהו מקור איסור 'טעם כעיקר':

רבי עקיבא סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר מדין תורה. בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת יש חובה להכשיר אותם, מכך נלמד שטעם של איסור הוא אסור כעיקר האיסור מהתורה.

אחת המסקנות של ריש לקיש היא שמכיוון שיש רוב כנגד הטעם של כל אחד מהאיסורים ובכל זאת האדם שאכל פטור, שטעם כעיקר מדרבנן.

  • דין לחם לעניין חיוב חלה ומצוות אכילת מצה - בתלמוד הבבלי[5] רבא מדייק מהמשנה[7] שאם טעם של חיטים מורגש בעיסה שהוכנה מחיטים ואורז, העיסה חייבת בחלה, וכן אדם יכול לצאת בה ידי חובה של אכילת מצה בפסח. מכך שאפשר לצאת בעיסה זו ידי חובה של מצווה מהתורה (מצת מצווה של ליל הסדר) רבא לומד שטעם כעיקר מדאורייתא.

טעם כעיקר בבשר בחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר בחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים[8] למדו מדברי תלמוד הבבלי בחולין[3] ופסחים[1] שלכל הדעות נתינת טעם בדרך בישול בבשר בחלב אסורה מהתורה, ובדרכים אחרות מדברי חכמים.[9]

עוף בחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמ"א[10] סבור שכיון שטעם כעיקר הוא מדאורייתא יש להחמיר גם נתינת טעם של עוף בחלב, למרות שאיסור זה הוא מדברי חכמים בלבד. לדעת הט"ז[11] הטעם הוא מחמת שחכמים עשו חיזוק לדבריהם.
מנגד סבור הש"ך[12] שכיון שלהלכה איסור עוף בחלב הוא רק מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק מדין ספק דרבנן לקולא, וכדבריו פסקו אחרונים נוספים.

למעשה כתבו הערוך השלחן[13] וכן בספר בדי השולחן[14] שהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו הברכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ד, עמוד ב'
  2. ^ משנה, מסכת חולין, פרק ח', משנה ג'
  3. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח, עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח
  5. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ח, עמוד א'
  6. ^ משנה, מסכת מעילה, פרק ד', משנה ד'
  7. ^ משנה, מסכת חלה, פרק ג', משנה ז'
  8. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח, עמוד א', ד"ה דחדוש הוא. וכן במאירי בספרו בית הבחירה, על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ד, עמוד ב'.
  9. ^ מהתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח לא נכון להסיק שלדעת רבא בבשר בחלב בדרך בישול טעם כעיקר דרבנן, כי הוא מביע את דעתו ההפוכה באותה המסכת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח, עמוד א').
  10. ^ תורת חטאת, פה, יג.
  11. ^ שולחן ערוך יורה דעה צח ה
  12. ^ שולחן ערוך יורה דעה צח ז.
  13. ^ יורה דעה צח לח.
  14. ^ יורה דעה צח ב כד

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.