טיראניה

חוק בטרויה חצוב בשיש המציב פרס על הריגת טיראנים המאיימים על הדמוקרטיה מהמאה ה-3 לפנה"ס במוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

טיראניה (ביוונית: Τυραννίς) היא צורת משטר אוטוקרטי שהתקיים במספר רב של ערי פוליס ביוון העתיקה במשך תקופות מסוימות. בטיראניה שלט שליט יחיד על כל העיר, אשר נקרא "טיראן" - שליט יחיד ביוונית (ומכאן גם tyrannus - שליט יחיד בלטינית). כך, למשל, בשפת המקור הטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס נקראת Oι̉δίπoυς τύραννoς (אוֹידִיפּוּס טִירַאנּוֹס), למרות שאדיפוס אינו טיראן במובן הקלאסי בכך שקיבל את השלטון כפרס ולא לקח אותו בהפיכה (וכן אין זה ידוע, אך הוא בנו של המלך לאיוס ). מקור המילה ככל הנראה לודי, והשליט הראשון המכונה "טירן" הוא גיגס מלך לידיה.

השלטון הטיראני לבש צורה אחרת בכל פוליס, ומאפייניו נבעו מן ההיסטוריה המקומית של המקום והיחסים החברתיים-כלכליים בו. המאפיין את כל הטיראניות הוא שכל טיראן עלה לשלטון בכוח הזרוע בהפיכה בתמיכת ההמונים, כיוון את שלטונו נגד האריסטוקרטיה ששלטה בעיר לפני כן, ויצר שלטון ריכוזי. מרבית הטיראניות לא נמשכו מעבר לשני דורות, משום שהטיראן המייסד היה פופולרי בקרב ההמונים בשל הרפורמות שהנהיג ומשום שנלחם באריסטוקרטיה, שהעם לא אהב, אך יורשו כבר לא יכול היה להתגאות בהישגים אלה ולכן העם התמרמר על כל פעולה מחמירה שעשה על-מנת לשמור על שלטונו. לכן רוב הטיראנים בני הדור השני (והיו גם כאלה של הדור הראשון) הודחו בהפיכות דמוקרטיות - כך היפארכוס והיפיאס באתונה, וכך גם הטיראניה בקורינתוס, שנפסקה מיד עם מותו של הטיראן השני בשושלת - פריאנדרוס.

בהיסטוריה היוונית המונח "טיראן" אינו בהכרח שלילי אלא מבטא את צורת תפיסת השלטון, והטיראנים לאו דווקא היו שליטים גרועים. הפילוסופים של המאה ה-4 לפנה"ס (אפלטון ואריסטו) ראו בטיראן מפלצת, ובמשמעות זו המונח "טיראן" נכנס לשפות המערביות - במשמעות של עריץ, שליט אכזרי ואגואיסטי אשר רואה עצמו מעל לחוק, ומפגין חוסר אכפתיות כלפי נתיניו. זאת למרות שחלק נכבד מהטיראנים היווניים בפירוש לא היו כאלה.

חשיבותם של הטיראנים להיסטוריה של הערים היווניות רבה. הם תרמו לפיתוח הייצור והמסחר ושימשו חוליית-מעבר בין אריסטוקרטיה לדמוקרטיה.