טיסה 175 של יונייטד איירליינס

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשון וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשון וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
טיסה 175 של יונייטד איירליינס
נתיב הטיסה של טיסה 175
נתיב הטיסה של טיסה 175
תאריך 11 בספטמבר 2001
מיקום ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
גורם חטיפה על ידי מחבלים מתאבדים מוסלמים
קואורדינטות 40°42′39″N 74°00′47″W / 40.710777777778°N 74.013138888889°W / 40.710777777778; -74.013138888889
הרוגים 65
ניצולים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס בואינג 767-200ER
מספר זנב N612UA
מוצא נמל התעופה הבינלאומי לוגן, בוסטון
יעד נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, ארצות הברית
מפעיל יונייטד איירליינס
נוסעים 56
אנשי צוות 9
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיסה 175 של יונייטד איירליינס הייתה טיסה שיצאה מנמל התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון, מסצ'וסטס, לכיוון נמל התעופה הבינלאומי בלוס אנג'לס בבוקר 11 בספטמבר 2001. במהלך הטיסה, המטוס נחטף על ידי חמישה טרוריסטים איסלאמיים החברים באל-קאעידה שהשתלטו על תא הטייס והתנגשו במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי בניו יורק כחלק מפיגועי 11 בספטמבר.

חטיפת טיסה 175 הייתה מתואמת עם חטיפתה של טיסה 11 של אמריקן איירליינס, אשר פגעה בחלקו העליון של המגדל הצפוני שבע עשרה דקות קודם לכן. עם פגיעתה של טיסה 175 הבין העולם כי התנגשות שני המטוסים במרכז הסחר העולמי הייתה פגיעה מכוונת. הפגיעה והאש גרמו למגדל הדרומי להתמוטט 56 דקות מאוחר יותר, וכתוצאה מכך נפגעו מאות אנשים נוספים. במהלך העבודות באתר מרכז הסחר העולמי שנחרב זיהו פועלים שרידים של קורבנות טיסה 175, אך חלקי גופות רבים לא היו ניתנים לזיהוי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש צוות החוטפים של טיסה 175 עמד מרואן אל-שייחי, יליד איחוד האמירויות הערביות. לא-שחי היה רישיון טיס מסחרי שקיבל כחוק כשהתאמן בדרום פלורידה, יחד עם חוטף טיסה 11 ואחראי המזימה, מוחמד עטא. החוטפים הנוספים היו פאיז באניחמאד, אף הוא מאיחוד הנסיכויות הערביות, והסעודים חמזה אל-גמדי, אחמד אל-גמדי ומוהנד אל-שהרי. ב-13 באוגוסט 2001 רכש מרואן א-שחי שני אולרים באורך עשרה סנטימטרים בחנות ספורט בבוינטון ביץ' שבפלורידה, בעת שבאניחמאד רכש סכין קפיצית בחנות וולמארט וחמזה אל-גמדי רכש אולר מסוג לדרמן.

בתחילת ספטמבר 2001, כנופיית החוטפים של טיסה 175 הגיעה לבוסטון מפלורידה. חמזה אל-גמדי ואחמד אל-גמדי הגיעו יחד ב-7 בספטמבר, ונרשמו במלון "צ'ארלס" בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס. למחרת, הם עברו למלון "דייז" בבוסטון. פאיז באניחמאד טס מפלורידה לבוסטון יחד עם מוהנד אל-שהרי ב-8 בספטמבר, והם נרשמו במלון "מילנר" בבוסטון. מרואן אל-שייחי הגיעו לבוסטון ב-9 בספטמבר ולן במלון מילנר עם מוחמד עטא.

הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס בטיסה 175 של יונייטד איירליינס היה מטוס בואינג 767-222/ER, מספר רישוי N612UA, עם קיבולת של 168 נוסעים. ביום 11 בספטמבר 2001 הטיסה כללה רק 56 נוסעים ו-9 אנשי צוות, אשר ייצג 33 אחוזים קיבולת - קטן משמעותית מממוצע של 49 אחוזים בשלושת החודשים שקדמו ליום זה. תשעת אנשי הצוות כללו את הטייס ויקטור סרצ'יני, הקצין הראשון מייקל הורוקס, ואת הדיילים רוברט פנגמן, איימי ג'רט, איימי קינג, קת'רין לבורי, אלפרד מרצ'נד, מייקל טארו ואלישיה טיטוס.

העלייה למטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאתו ממלון "דייז", מונית הסיעה את חמזה אל-גמדי ואחמד אל-גמדי לשדה התעופה הבינלאומי לוגן. השניים הגיעו לדלפקי הטיסה בשעה 06:20 (שעון החוף המזרחי). אחמד אל-גמדי נכח אף הוא וביצע צ'ק-אין לשני תיקים. השניים הראשונים ביקשו לרכוש כרטיסים על אף שכבר היו ברשותם כרטיסים מתאימים. הם גם התקשו להשיב לשאלות הביטחון הסטנדרטיות, כך שהסוכן בדלפק חזר על השאלות לאט מאוד עד שהשניים נתנו את התשובות הנכונות. החוטף הטייס מרואן א-שחי ביצע צ'ק-אין לתיק אחד בשעה 06:45, ואילו החוטפים האחרים באניחמאד ואל-שהרי ביצעו צ'ק-אין ב-06:53. באניחמאד הביא עמו שני תיקים. אף אחד מהחוטפים לא נבחר על ידי מערכת האבטחה הממוחשבת (מסוג CAPPS) לבצע בדיקות ביטחון נוספות.

א-שחי ושאר החוטפים עלו למטוס בין 07:23 ל-07:28. באניחמאד עלה ראשון וישב במחלקה הראשונה במושב 2A בעוד שמוהנד אל-שחרי ישב במושב B2. בשעה 07:27 עלו א-שחי ואחמד אל-גמדי, והתיישבו במחלקת עסקים במושבים 6C ו-9D בהתאמה. דקה מאוחר יותר, עלה חמזה אל-גמדי והתיישב במושב 9C.

הטיסה, שתוכננה לצאת בשעה 08:00, עזבה את שער 19 בשעה 07:58 וב-08:14 המריאה. עד לשעה 08:33 הגיע המטוס לגובה שיוט של 9,450 מטר. בשעה 08:37, שאלו פקחי הטיסה את הטייסים של טיסה 175 האם הם יכולים לראות את מטוסה של טיסה 11 של אמריקן איירליינס. הצוות השיב כי טיסה 11 נמצאת בגובה 8,840 מ' והפקחים הורו לטייסי טיסה 175 לבצע פנייה על מנת למנוע התנגשות. הטייסים הצהירו בפני הפקחים כי שמעו שידור חשוד בעת ההמראה. "נשמע כאילו מישהו אמר כולם הישארו במושבים שלכם", דיווחו אנשי הצוות. היה זה השידור האחרון של טיסה 175.

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת החטיפה של טיסה 175 ארעה בין השעות 08:42 עד 08:46. בשעה 08:47 השתנה האות של המטוס פעמיים בתוך דקה אחת, ולאחר מכן סטה המטוס ממסלולו המתוכנן. ואולם, פקחי הטיסה לא שמו לב לכך עד לשעה 08:51. שלא כמו טיסה 11, אשר סגר את משדר האותות שלו, נתוניה של טיסה 175 היו עדיין זמינים במרכז הבקרה של פקחי הטיסה. בנוסף, בשעה 08:51, טיסה 175 שינתה את רומה. במשך שלוש הדקות הבאות, ניסו הפקחים ליצור קשר עם המטוס חמש פעמים, אך לשווא. במקביל דאגו לפנות מטוסים מאזורה של טיסה 175.

בערך באותו זמן כמעט והתנגש המטוס עם מטוס אחר בטיסה 2315 של דלתא איירליינס. המטוסים חלפו זה ליד זה במרחק כ-60 מטרים בלבד, בזמן שהפקח דייב בוטיגליה הורה לטייס הדלתא לבצע מהלך התחמקות. בוטיגליה היה הראשון במרכז הבקרה להבין כי גם טיסה 175 נחטפה כאשר הורה לה לבצע פנייה, אך זו לא נענתה, ובמקום האיצה לכיוונה של טיסה 2315. הבקר הורה לטייס הדלתא: "בצע כל מהלך התחמקות הכרחי. יש לנו מטוס שאיננו יודעים מה הוא עושה. כל מהלך אפשרי". רגעים לפני התרסקותה של טיסה 175, היא מנעה התנגשות עם טיסה 7 של מידווסט אקספרס.

אחד הממונים במרכז הבקרה האווירי של ניו יורק יידע בשעה 08:55 את המנהל התפעולי של המרכז על חטיפתה של טיסה 175 ודויד בוטיגליה, אשר התחקה אחרי פעולותיה של טיסה 175, ציין, "ייתכן שיש לנו כאן מקרה חטיפה, שניים מהם". עד השעה 08:58 טס המטוס לכיוון העיר ניו יורק וירד בהדרגה מגובה של 8,690 מ' מעל ניו ג'רזי. מרגע זה, בערך בשעה 08:58, כאשר א-שחי השלים סיבוב לכיוון העיר ניו יורק, ועד לפגיעה במגדל, המטוס צלל והגביר מהירות באמצעות המנוע וכוח הכבידה, צנח מעל ל-7,300 מ' בתוך פרק זמן של 4 דקות ו-40 שניות, בשיעור ממוצע של 1,520 מ' לדקה. הפקח בוטיגליה דיווח כי הוא עמיתיו ספרו לאחור את הירידה בגובה המטוס וכי "הם ירדו, ממש לקראת הסוף, במהירות של 3,050 מ' לדקה. דבר כזה טרם נשמע במטוס מסחרי".

טלפונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדייל רוברט פנגמן, כמו גם שני נוסעים (פיטר הנסון ובריאן דייוויד סוויני) ביצעו שיחות טלפון באמצעות הטלפונים המובנים בחלק האחורי של המטוס.

פנגמן התקשר למשרדי יונייטד איירליינס בסן פרנסיסקו בשעה 08:52, ודיבר עם אחד העובדים במקום. פנגמן דיווח על החטיפה ואמר כי הוא סובר שהחוטפים שולטים בניווט המטוס. הוא הוסיף ששני הטייסים נהרגו וכי דיילת אחת נדקרה. לאחר דקה ו-15 שניות התנתקה השיחה.

בריאן דייוויד סוויני ניסה להתקשר לאשתו ג'ולי בשעה 08:58, אך לבסוף השאיר הודעה בה אמר כי מטוסו נחטף. מיד לאחר מכן הוא התקשר להורים שלו ודיבר עם אמו לואיס. סוויני סיפר לאמו על החטיפה, וציין כי חלק מהנוסעים שוקלים להסתער על תא הטייס במטרה להשתלט בחזרה על המטוס.

בשעה 08:52, פיטר הנסון התקשר לאביו וסיפר לו על דבר החטיפה. הנסון נמצא על המטוס יחד עם אשתו סו וילדתו בת השתיים וחצי, כריסטין. הנסון דיבר בקול שקט ואמר שהחוטפים השתלטו על תא הטייס, שדיילת אחת נדקרה ושככל הנראה מישהו נוסף נהרג בקדמת המטוס. הוא גם אמר כי המטוס טס בצורה לא יציבה. הנסון ביקש מאביו ליצור קשר עם יונייטד איירליינס אך אביו לא הצליח לבצע זאת והחליט במקום זה להתקשר למשטרה.

פיטר הנסון ביצע שיחת טלפון נוספת אל אביו בשעה 09:00 בא אמר:

"המצב בכי רע, אבא. דיילת נדקרה. נראה שיש להם סכינים ואלה. הם אמרו שיש להם פצצה. המצב במטוס נהיה מאוד רע. הנוסעים מקיאים ולא מרגישים טוב. המטוס מטלטל. אני לא חושב שהטייס מטיס את המטוס. אני חושב שאנחנו בדרך למטה. אני חושב שהם מתכוונים לטוס לשיקגו או למקום אחר ולהתנגש בבניין. אל תדאג, אבא. אם זה קורה, זה יהיה מאוד מהיר... אלוהים... אלוהים, אלוהים". האב שמע זעקות אישה ומיד לאחר מכן השיחה נקטעה.

הפגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול השרידים של טיסות 11 ו-175.

טיסה 175 התנגשה בעוצמה בחזית הדרומית של המגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי (מגדל 2) בשעה 9:03, במהירות של 877 קמ"ש. המטוס פגע במבנה בין קומה 77 לקומה 85 כשהוא נושא כ-37,850 ליטר דלק סילוני.

ההתנגשות תועדה בשידור חי במספר רב של ערוצי טלוויזיה וצילום חובבני, מנקודות תצפית וזוויות רבות, בעוד שכ-100 מצלמות שונות צילמו את המטוס לפני הפגיעה. ניתוח הצילומים הביע למסקנה שטייס המטוס ביצע, ברגעיו האחרונים, מעין פנייה שמאלה על מנת לפגוע בבניין. ברגע ההתנגשות, נמצא המטוס בשיפוע לצד שמאל. לפיכך, הנוסעים שישבו בצדו השמאלי של המטוס ככל הנראה היו יכולים לראות את המגדלים מתקרבים כשאחד מהם כבר בוער. רגע הפגיעה שודר פעמים רבות בחדשות הטלוויזיה ביום הפגיעה ובימים שלאחר מכן. בסופו של דבר החליטו חברות החדשות הגדולות להגביל את השימוש בצילומים אלו.

אף אחד מ-56 הנוסעים (כולל חמשת החוטפים) ו-9 אנשי הצוות לא שרד את הפגיעה. כ-600 בני אדם נהרגו באופן מיידי או נלכדו בקומות שמעל לאזור הפגיעה. הרוב המוחלט של הלכודים נהרגו עם התמוטטות המגדל.

ההתמוטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד ההתרסקות

בניגוד למגדל הצפוני, אחד משלושת חדרי המדרגות לא נפגע בהתנגשות, לפחות בתחילה. רק 18 אנשים ירדו במדרגות אלו ועזבו את הבניין בטרם התמוטט. חלק מהאנשים מעל אזור הפגיעה עלו לכיוון הגג בתקווה להיחלץ באמצעות מסוק. אולם הגישה אל הגג הייתה נעולה ובכל מקרה, העשן הסמיך והחום העז מנעו ממסוקי חילוץ מלבצע נחיתה על הגג. המגדל הדרומי התמוטט ב-9:59:04 לאחר שעלה באש במשך 56 דקות.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק משרידי המטוס נמצאו בסביבה, בכללם כן הנחיתה שנמצא על גג בניין סמוך, מנוע שנמצא ברחוב סמוך וחלק מתא הנוסעים שנמצא על גג מבנה מספר 5 במרכז הסחר העולמי.

במהלך העבודות במקום, זוהו מספר חלקי גופות של נוסעי טיסה 175.

זמן קצר לאחר האירוע, שונה מספר הטיסה עבור טיסות עתידיות על אותו נתיב מ-175 ל-1525. לטענת החברה הדבר נעשה "מתוך כבוד לאלה שנהרגו בפיגוע". מועדי היציאה ומספרי הטיסה של הטיסות היוצאות מבוסטון ללוס אנג'לס של חברת התעופה יונייטד איירליינס שונו גם הם, וכיום אין טיסה בנתיב זה שיוצאת בשעה 8 בבוקר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]