טימותי סניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טימותי סניידר
Timothy Snyder
לידה 18 באוגוסט 1969 (בן 54)
דייטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה, מחקר השואה, היסטוריה של מזרח אירופה, מרכז אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס חנה ארדנט (אוגוסט 2013)
  • פרס הספרות של לייפציג (2012)
  • Prize of the Foundation for Polish Science (2018)
  • פרס VIZE 97 (2015)
  • פרס ג'ורג' לואיס ביר (2003)
  • מלגת גוגנהיים (אפריל 2017)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הליטאי (2023)
  • פרס ראלף וולדו אמרסון (2011)
  • צלב הקצין של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • מלגת מרשל
  • מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה שלישית
  • פרס אנטונוביץ'
  • Bene Merito עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרסי שור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טימותי סניידר

טימותי דייוויד סניידראנגלית: Timothy David Snyder;‏ נולד ב-18 באוגוסט 1969) הוא היסטוריון אמריקאי המתמחה בתולדות מזרח אירופה, מופקד הקתדרה להיסטוריה ע"ש ריצ'רד לוין באוניברסיטת ייל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניידר נולד באוהיו שבארצות הברית, באזור דייטון, והשלים תואר ראשון בהיסטוריה אירופאית ומדעי המדינה באוניברסיטת בראון בין 1987 ל-1991. הוריו נישאו בטקס קווייקרי. משם עבר לאוניברסיטת אוקספורד, בה למד בבייליול קולג' וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה מודרנית ב-1995. לאחר מכן בילה שנה במרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ועוד אחת במוסד למדעי הרוח בווינה. בין 1997 ל-2001 השתתף כמלגאי בתוכנית המצטיינים של אוניברסיטת הרווארד.

סניידר בעל ידיעות בעשר שפות, בהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, פולנית ואוקראינית. מיומנויותיו הלשוניות אפשרו לו מגע עם מבחר גדול במיוחד של חומר ארכיוני ומקורות שניוניים.

הוא חיבר חמישה ספרים ועשרות מאמרים אקדמיים. ספרו הראשון מ-1998, בהוצאת הרווארד, היה ביוגרפיה של הפילוסוף וההוגה המרקסיסטי הפולני קזימייז' קלס-קראוז. ב-2003 חיבר סקירה מקיפה על תולדות המחשבה המדינית ותפישת האומה בבלארוס, אוקראינה, פולין וליטא מ-1569 ועד 1999, מערשן באיחוד הפולני-ליטאי ועד לימי האיחוד האירופי. ב-2005 כתב ביוגרפיה של הנריק יוזבסקי, פולני שהיה חבר ממשלת סימון פטליורה ומאוחר יותר שר החוץ של פילסודסקי, איש מחתרת במלחמת העולם השנייה ולאחריה גם נגד המשטר הקומוניסטי. ב-2008 הוציא ביוגרפיה של הארכידוכס וילהלם (וסיל) פרנץ פון הבסבורג, בן למשפחת המלוכה האוסטרית שחונך לאמץ זהות לאומית אוקראינית כדי לעודד הזדהות מצד עמה של ארץ זו, ונטל חלק חשוב בתנועת העצמאות שלה.

ב-2010 סיים את כתיבת ספרו "Bloodlands: Europe between Hitler and Stalin" (בעברית: "ארצות דמים, אירופה בין היטלר לסטלין", בהוצאת כתר), שתורגם ל-28 שפות וזכה בפרסים יוקרתיים. בספר הציג ניתוח של מעשי ההרג ההמוניים שהתרחשו ב'ארצות הדמים' של אירופה, במרחב המשתרע בין סמולנסק לפוזן, שארבעה-עשר מיליון לא-לוחמים נפלו בו קרבן בין 1933 ל-1945 מידי ברית המועצות וגרמניה הנאצית. הוא תיאר את הקשרים בין המשטרים ואת האופן בו האידאולוגיות שלהם ושאיפתם להשליט את מרותם באזור הספר הנרחב המאוכלס ב"עמי ביניים" כמו פולנים, יהודים ואוקראינים, חוללו טבח ורעב בקנה מידה חסר תקדים.

ב-2012 מונה סניידר לפרופסור הקתדרה ע"ש הוסום בייל. כמו כן, הוא עמית קבוע במכון למדעי הרוח בווינה ופרופסור באוניברסיטה החופשית של בריסל (ULB), אוניברסיטת ליידן ובית הספר לכלכלה של לונדון, בנוסף לתקנים אקדמיים אחרים.

ב-2015 פרסם את "Black Earth" בו סקר כמה פרקים בתהליך שהוביל לשואה, והוסיף לקדם את התזה שהעלה בחיבורו מ-2010: רצח העם התפתח בהדרגה, בעיקר בארצות לא-מפותחות כפולין בהן היו מעט חסמים שיכלו לרסן אותה, בעוד שבארצות הכבושות המתקדמות יותר לא הקימו הנאצים מערך השמדה דומה. כמו כן הציג תאוריה לפיה היטלר אחז במעין מקבילה ל"תאוריה אקולוגית" לפיה היו היהודים הגורם שהפר את שיווי-המשקל העולמי והוביל לשפל הגדול. סניידר כתב כי משבר כלכלי שייווצר אולי בעקבות אפקט החממה, עשוי להוביל להאשמות דומות כלפי מיעוטים. במה שזכה לביקורת קשה ותואר כפרובוקציה על ידי המבקרים, השווה בין אדולף היטלר לבין ולדימיר פוטין וטען כי בנסיבות מסוימות הוא עשוי פוטין לנקוט בצעדים דומים כלפי הלהט"ב ברוסיה.[1] בראיון אחר התייחס להשוואות להיטלר: "...היטלר הוא חלק מקשת של תוצאות אפשריות: מבחינה היסטורית, יותר דמוקרטיות נכשלו מאשר הצליחו, וצריך להיות מודעים למקרים שבהם הדמוקרטיה נכשלה. כל הגישה של 'אי אפשר לדבר על היטלר' היא בעצם דרך טיפוסית לא לאפשר לאף אחד לדבר על ההיסטוריה. זה סוג של תכסיס".'"[2]

המשבר שהתחולל באוקראינה הוגדר על ידו כמאבק איתנים בין גלגול מחודש של הפשיזם בדמותו של המשטר האוטוקרטי של הפדרציה הרוסית לבין הדמוקרטיות המערביות.[3][4]

ב-2017 פרסם ספר המכיל מנשר ושמו "על הרודנות, עשרים לקחים מהמאה העשרים". מנשר פוליטי[2] זה תיאר לקחים אשר מי שחיים בדמוקרטיות של המאה העשרים ואחת צריכים לאמץ במטרה להימנע מהידרדרות לרודנות.[5][6] הספר נכתב בעקבות רשומה שכתב ברשת חברתית מקוונת ונקראה על ידי רבים.[2]

בשנת 2018 הוא פרסם ספר The Road to Unfreedom שמנתח את מדיניותו של ולדימיר פוטין והשפעת איוואן אילין על השקפותיו של פוטין.

בסוף שנת 2022 התפסרמה ביוטיוב סדרת שעורים שלו שנעשו בהשראת המלחמה שפרצה באוקראינה בפברואר אותה שנה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Thinking the Twentieth Century (Tony Judt with Timothy Snyder) (Penguin, 2012).
  • Bloodlands: Europe Between Hitler and Stalin (Basic Books, 2010).
  • The Red Prince: The Secret Lives of a Habsburg Archduke (Basic Books, 2008).
  • Sketches from a Secret War: A Polish Artist's Mission to Liberate Soviet Ukraine (Yale University Press, 2005).
  • The Reconstruction of Nations: Poland, Ukraine, Lithuania, Belarus, 1569-1999 (Yale University Press, 2003).
  • Wall Around the West: State Power and Immigration Controls in Europe and North America (Rowman and Littlefield, 2000). as co-editor with Peter Andreas.
  • Nationalism, Marxism, and Modern Central Europe: A Biography of Kazimierz Kelles-Krauz (Harvard University Press, 1998).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Timothy Snyders "Black Earth": Täglich droht ein Holocaust. דר שפיגל, 7 באוקטובר 2015.
  2. ^ 1 2 3 אורי פסובסקי, ניו הייבן, "יש רגעים בהיסטוריה שבהם חייבים להגיב מהר": אמריקה של טראמפ לאור אירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2017
  3. ^ Snyder, Timothy (2014-05-11). "The Battle in Ukraine Means Everything". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2022-06-02.
  4. ^ המלחמה הדיגיטלית בין אוקראינה ורוסיה, באתר ynet, 12 בדצמבר 2014
  5. ^ עמר לחמנוביץ, מותר להשוות: טימותי סניידר כתב מדריך למלחמה ברודנות, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2019
  6. ^ תלמה אדמון, ‏היטלר, סטאלין, פוטין, טראמפ: משטר טוטליטרי יכול לקום בכל מקום, בכל זמן, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2019