טיהור פוליטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיהור פוליטי הוא הדחתם של בעלי תפקיד מהממשלה, מארגונים ממשלתיים, או מהחברה בכללותה. הטיהורים יכולים להתבצע בצורה פשוטה וישירה, על ידי הודעה על סיום התפקיד, או באמצעים אלימים הכוללים מאסר, הגליה או רצח של המטוהרים.

לעיתים ניתן לשקם קורבנות של טיהור פוליטי. תהליך זה נקרא רהביליטציה (שיקום).

שימוש היסטורי במונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המוקדם ביותר של המונח "טיהור פוליטי" היה בתקופת מלחמת האזרחים האנגלית. בשנת 1648 צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, ניסה להעביר מספר חוקים בפרלמנט, ונתקל בהתנגדות. כתגובה, חייליו של המלך, בהנהגתו של תומאס פרייד, הוציאו בכוח מבית הלורדים את כל חברי הפרלמנט שהתנגדו לחוקים, והעבירו אותם לבית מעצר למספר ימים. פעולה זו כונתה "הטיהור של פרייד". בשנים 1649–1650 בוצעו פעולות דומות; באחת מהן עצרו החיילים את כל חברי הפרלמנט מבית הלורדים.

בשנת 1660 נערף ראשו של המלך צ'ארלס הראשון, והטיהורים בוטלו. כל חברי בית הלורדים עברו רהביליטציה, אולם חלק מהם בחר לעבור לניו אינגלנד.

מבין הטיהורים הפוליטיים האלימים במאה ה-20, בולטים האירועים הבאים:

עם זאת, רוב הטיהורים הפוליטיים בהיסטוריה לא היו כרוכים כמעט באלימות. להלן מספר דוגמאות לטיהורים פוליטיים מסוג זה:

טיהורים פוליטיים יכולים להתרחש לא רק במדינה, אלא בכל ארגון או חברה. לדוגמה, בשנת 1953 ביקש יעקב חזן, מנהיג "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", לסלק מהקיבוצים את תומכיו של יריבו בתנועה, משה סנה. עקב בקשתו אכן סולקו מן הקיבוצים כ-250 חברים צעירים, רובם מעשרה קיבוצים, בהם בלטה התמיכה בסנה. דבר זה נתפס בתנועה כטיהור פוליטי.[2]

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיהורים פוליטיים במהלך המאה ה-21 פחות שכיחים מאשר לפני כן. להלן מספר מקרים בולטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]