טיאצ'יב

טיאצ'יב
Тячів
סמל טיאצ'יב
סמל טיאצ'יב
סמל טיאצ'יב
דגל טיאצ'יב
דגל טיאצ'יב
דגל טיאצ'יב
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז זקרפטיהזקרפטיה זקרפטיה
שטח 27 קמ"ר
גובה 216 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,887 (1 בינואר 2022)
קואורדינטות 48°00′41″N 23°34′20″E / 48.011388888889°N 23.572222222222°E / 48.011388888889; 23.572222222222 
אזור זמן UTC+2
http://tyachiv.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיאצ'יבאוקראינית: Тячів; בהונגרית: Técső; ברוסית: Тячево; ברומנית: Teceu Mare; בסלובקית: Tačovo; ביידיש: טעֶטש; בגרמנית: Großteutschenau) היא עיר היושבת על גדות נהר טיסה במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה. שכנה בה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בו שכן בעבר בית כנסת בטיאצ'יב.
ערך מורחב – קהילת יהודי טעטש

בטעטש, כפי שכונתה העיר בפי יהודיה, התגוררה קבוצה קטנה של יהודים כבר במחצית הראשונה של המאה ה-18. ואולם התיישבות זו לא החזיקה מעמד וקהילת טעטש התפתחה רק באמצע המחצית הראשונה של המאה ה-19.

לאחר פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הפסידה הונגריה בין השאר את שטח העיר לטובת הדמוקרטיה החדשה, צ'כוסלובקיה. חלק קטן מן העיר שניצב מעברו הדרומי של נהר הטיסה נמסר יחד עם שאר שטחי טרנסילבניה הצפונית לרומניה במסגרת חוזה טריאנון (1920) ובמקום התפתחה קהילה יהודית נפרדת שכינתה את עצמה "קליין טעטש" (מיידיש: טעטש הקטנה). בתקופה זו גדל מספר יהודי העיר והגיע ל-1,266 נפשות.

ב-1939 במסגרת הסכם עם הגרמנים, קיבלה הונגריה חזרה לידיה את השטח הצ'כוסלובקי (הגדול יותר) של העיר, וב-1940 סופח גם החלק הקטן עם שאר טרנסילבניה הצפונית לתחומי הונגריה והעיר אוחדה תחת שלטון אחד. ב-1941 נמנו בעיר 2,150 יהודים, בעוד מספר האוכלוסייה הכללית עמד על 10,731 איש.

רבים מיהודי טעטש נספו במהלך שירותם בגדודי העבודה, מי שלא החזיקו באזרחות הונגרית גורשו כבר ביולי 1941 לאוקראינה ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים. בטעטש עצמה הוקם גטו רק לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים ב-1944, ורוכזו בו 8,000 יהודי העיר וסביבתה. הם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בסוף חודש מאי.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טאֵצ'וֹ' (טעטש), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 163–164. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
  • יצחק גרשוני, תפוח: קובץ שמות ופרטים מתולדות קהלת טעטש, באר שבע, תשנ"ה (496 עמ'). (ספר זה מרכז ניסיונות קודמים שעשה המחבר מטעם 'איגוד יוצאי טעטש והסביבה ובני דור ההמשך שלהם בישראל')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיאצ'יב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק יוסף כהן. חכמי טראנסילוואניה, ת״צ־תש״ד. מכון ירושלים, 1988. עמ' xliv.