טוריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןטוריים

טוריים צרי-עלים: פריחה ותרמילים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מצליבים
סוג: טוריים
שם מדעי
Diplotaxis
קנדול, 1821

טוּרַיִם (שם מדעי: Diplotaxis) סוג במשפחת המצליבים, המאופיין בסידור הזרעים שלו – שני זרעים בכל מגורה. בארץ ישראל גדלים בר חמישה מינים מסוג זה, ואחד מהם גם מגודל בתרבות – המין טוריים צרי עלים המוכר כ'רוּקוֹלָה'.

תיאור הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה מונה כ-30 מיני צמחים עשבוניים, רובם חד-שנתיים ומיעוטם רב-שנתיים. עלי הטוריים לרוב מחולקים, והם בעלי טעם חרדלי המאפיין את כלל משפחת המצליבים.

חמישה ממיני סוג זה מיוצגים בצמחיית ארץ ישראל, והם מאפיינים בתי גידול שונים בחבל הים-תיכוני והמדברי.

סוג זה מונה כ-30 מינים שתחום תפוצתם הטבעי הוא בצפון אפריקה, באירופה ובמזרח התיכון. מקצת ממיני סוג זה מרחיבים את תפוצתם הטבעית כמינים פולשים בעקבות האדם.

תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, סוג זה מונה כ-30 מיני צמחים עשבוניים, רובם חד-שנתיים ומיעוטם רב-שנתיים. עלי הטוריים לרוב מחולקים, והם בעלי טעם חרדלי המאפיין את כלל משפחת המצליבים.

פרחי הטוריים הם לרוב גדולים ונאים לעין האדם. צבע הפרח משתנה ממין למין – לדוגמה, צהוב, לבן וורוד הם צבעים השכיחים במיני הסוג הזה. הפרי הוא מטיפוס תרמיל מוארך, שבראשו יש מבנה דמוי מקור שבו אין זרעים, בניגוד לשאר גוף התרמיל. הפרי מחולק למגורות, ובמגורות הזרעים ערוכים בזוג טורים מקבילים- תכונה שממנה נגזר שם הסוג בעברית וכמו כן גם שמו הלטיני.

מיני הסוג בארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוריים מצויים במועצה אזורית ברנר, ינואר 2021
  • טוריים צרי-עלים (Diplotaxis tenuifolia) – זהו ה'רוּקוֹלָה', מין שעליו משמשים למאכל טריים בסלט. צמח רב-שנתי זה נשתל באוניברסיטת הר הצופים בירושלים, והתפשט משם לסביבתו. כמו כן המין מגודל בגינות. צבע הפרח צהוב.
  • טוריים קטנים (Diplotaxis viminea) – מין חד-שנתי קטן ממדים, שגדל בגלילות ים-תיכוניות ומדבריות. צבע הפרח צהוב, הכותרת קטנה יחסית- אורכה קטן מחצי סנטימטר.
טוריים קטנים- איור
  • טוריים זיפניים (Diplotaxis harra) – צורת החיים של מין זה אינה קבועה. הוא לרוב רב-שנתי, אך לעיתים מחזור חייו כולל שנה אחת בלבד. זהו מין שמאפיין את החלקים השחונים של הארץ, כדוגמת הנגב ומדבר יהודה. מקובל, כי שמו הלטיני של המין מקורו במשלחת מחקר שהטרידה מקומיים בשאלות אודות שמותיהם של צמחי-בר שונים, ואלה כינו את הצמח המדובר כ'חרא' (خرئ, צואה). תורם לדבר הריח שנידף מחלקי הצמח השונים, אשר נחשב בעיני רבים ללא נעים. צבע הפרח צהוב.
  • טוריים מצויים (Diplotaxis erucoides) – מין חד-שנתי שנפוץ בחבל הים-תיכוני, בייחוד בשולי שדות מעובדים, ולעיתים יוצר מרבדי פריחה מרהיבים. צבע הפרח לבן.
  • טוריים מדבריים (Diplotaxis acris) – מין חד-שנתי הנפוץ בחבלים המדבריים של הארץ. לאחר ירידת כמות גשם משמעותית, המדבר נצבע במשטחי פריחה ורודים-סגולים של מין זה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוריים בוויקישיתוף