טומאש מסריק

טומאש מסריק
Tomáš Garrigue Masaryk

צילום מינואר 1918
לידה	7 במרץ 1850 הודונין, מרקיזות מוראביה, האימפריה האוסטרית
פטירה	14 בספטמבר 1937 (בגיל 87) Lány, צ'כוסלובקיה
שם לידה	Tomáš Jan Masaryk
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	cemetery in Lány Grave of Masaryk family
השכלה	אוניברסיטת וינה (1876) Akademisches Gymnasium (1872)
מפלגה	המפלגה הצ'כית הצעירה (1890–1893) המפלגה הריאליסטית (1900–1918)
בן או בת זוג	שארלוט גאריג (15 במרץ 1878–13 במאי 1923)
חבר בית הנציגים 1891–1893 (כשנתיים) 1907–1917 (כ־10 שנים) נשיא צ'כוסלובקיה 14 בנובמבר 1918 – 14 בדצמבר 1935 (17 שנים) אדווארד בנש ←
פרסים והוקרה
מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (1920) Honorary citizenship of Moravské Budějovice (7 במרץ 1930) אזרחות כבוד של פראג (1922) אזרחות כבוד של טשביץ' (2 בנובמבר 1918) Honorary citizenship of Strakonice (6 במרץ 1935) אזרחות כבוד של קלאדנו (7 במרץ 1935) אזרחות כבוד של ברנו (7 במרץ 1935) Honorary citizenship of Nové Město na Moravě (1935) 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle (29 באפריל 1931) Honorary citizenship of Strakonice (1918) הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1924) הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש (10 באפריל 1930) צלב גדול של לגיון הכבוד (1921) מסדר הפיל (7 במרץ 1925) עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1925) הצלב הגדול של מסדר המושיע (1927) מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה (1927) הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (13 בפברואר 1930) honorary citizen of Nové Město nad Metují Honorary citizenship of Kopřivnice Honorary citizenship of Polná אזרחות כבוד של צ'סקה בודייוביצה אזרחות כבוד של ז'מברק
חתימה

טומאש מסריק

מסריק בעת ביקור בקיבוץ בית אלפא בשנת 1927

נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק (משמאל) בביקורו בירושלים (1927), מימינו שמואל הוגו ברגמן והקונסול הצ'כי

טומאש גאריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏; ‏7 במרץ 1850 – 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. זכה לכינוי "אביה של צ'כוסלובקיה".

ביוגרפיה

מסריק נולד ב-1850 בעיירה הודונין שבחבל מוראביה לאב סלובקי (שעבד כפועל חקלאי באחת מאחוזותיו של הקיסר האוסטרי ואחר כך כרַכָּב ושרת באחוזה) ולאם צ'כית שקיבלה חינוך בגרמנית. בגיל 6 החל ללמוד בבית ספר גרמני ובגיל 10 החל ללמוד בבית ספר תיכון בעיר שכנה. לאחר שנתיים נאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחסור כספי ואז חזר לעיר הולדתו ועבד במתן שיעורים פרטיים. בגיל 14 שלחו אותו הוריו ללמוד מקצוע טכני ולעבוד כשוליית מסגר. בעבודה זו החזיק 6 חודשים ואז החל ללמוד, בעזרת מלגה, בתיכון בעיר ברנו. ב-1869, כשהוא בן 19, עבר לווינה תחת חסותו של ראש משטרת וינה (שעם בנו התחבר בתיכון בברנו) שם למד ועבד כמורה ביתי. לאחר סיום התיכון המשיך ללמוד באוניברסיטת וינה וב-1876, כשהוא בן 26, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה.

לאחר לימודיו נסע ללייפציג להשתלמות גבוהה שם התאהב בשארלוט גאַריג, שהייתה סטודנטית למוזיקה, והם נישאו ב-1878 בניו יורק.

לאחר תקופת מה בניו יורק חזר הזוג לווינה וב-1879 קיבל משרת מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת וינה ומשנת 1882 פרופסור באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1883 ייסד ירחון רדיקלי בשם "אתניאום". משנת 1889 ערך את הדו-שבועון "זמן" (צ'אס). החל משנת 1891 היה למנהיג ארגון הצ'כים הצעירים. נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי ופרש ממנו בשנת 1893. בשנת 1900 היה בין מייסדי "המפלגה העממית" שתבעה שלטון עצמי לצ'כיה. בשנת 1907 חזר לפרלמנט האוסטרי והתנגד למדיניות הכיבושים בבלקנים ועל כך נאשם בבגידה במלכות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לחו"ל ופעל במדינות ההסכמה למען עצמאות צ'כיה. בשנת 1917 ארגן את הצ'כים השבויים שברוסיה לכוח צבאי לאומי, הלגיון הצ'כוסלובקי.

בשנת 1918, לאחר הקמת צ'כוסלובקיה בחבלים שנלקחו מהריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית, חתם על הסכם עם התנועה הלאומית הסלובקית ונבחר לראש הממשלה הזמנית של צ'כוסלובקיה. באותה שנה התמנה לנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה וחזר ונבחר מחדש עד להתפטרותו, מחמת זקנה, בשנת 1935.

לאחר פרישתו של מסריק ב-1935 מונה לנשיא תלמידו, אדווארד בנש.

מאז הקמתה ועד הסכם מינכן ופלישת גרמניה ב-1938 הייתה צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה מתוקנת, בין היחידות באירופה של אז. מסריק, בהשקפתו סוציאליסט מובהק, היה מסוללי דרכה כי ראה בה את השיטה המוסרית ביותר.

למרות היותו סוציאליסט המאמין בשוויון זכויות, לא האמין מסריק בשוויון אנושי מוחלט. לדבריו אל לאדם לשאוף לשוויון אלא להשתלמות עצמית. על כך אמר "אסון האנושות הוא שיש לה יותר מדי גואלים, כל אחד רוצה לגאול אותה ושוכח להשתלם בעצמו ולהתעלות, כי על ידי כך ממילא גואל הוא את האנושות". הוא היה ריאליסט, יסד, חי והטיף סוציאליזם על ידי עבודה, אהבה ומוסר אנושי אוניברסלי.

מסריק היה ידיד של העם היהודי, ויצא כנגד כל תופעה של אנטישמיות במדינתו. בתקופתו התקיים שוויון זכויות מלא ליהודים, זאת על פי החלטה שקיבל כנשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית. הוא התפרסם בעולם היהודי במאבקו למען הנאשם לאפולד הילזנר, בתקופת עלילת הדם של פולנה. מסריק ביקר בארץ ישראל בשנת 1927. על שמו קרויים כפר מסריק, כיכר מסריק בתל אביב ובחיפה, שדרה על שמו בתל אביב ורחובות על שמו בבת ים, ירושלים, נתניה, נהריה ופתח תקווה. ב-2018 הוכשרה חלקת יער (חלק מיער בלפור) ליד קיבוץ שריד שנקראת "יער מסריק" על שמו.

האסטרואיד 1841 Masaryk שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק נקרא על שמו.

פרשת הילזנר מפולנה

ערך מורחב – פרשת הילזנר

ב-1899 הואשם יהודי בן 22 בשם ליאופולד הילזנר מהעיירה פולנה ברצח נערה מקומית בשם אנז'קה, לשם שאיבת דמה לטקס דתי. עלילת דם זו לוותה בהאשמת הקהילה היהודית כולה. למרות חוסר בהוכחות חרצו המושבעים את דינו למוות, אך הסנגור ערער על פסק הדין והצליח להשיג משפט חדש בערכאה גבוהה יותר. ב-1900 נפתח המשפט המחודש בבית המשפט העליון במחוז פיסק בבוהמיה, אלא שאז הואשם הילזנר גם ברצח נערה נוספת בשם מארי. גם במשפט זה פעלו כל המערכות האנטישמיות בצורה גלויה כנגד הנאשם. מסריק הרים קולו נגד העוול וחוסר הצדק שהשתקפו במשפט ובשל כך הותקף בטענה שהוא תומך ביהודים. פעילותו של מסריק הביאה בסופו של דבר להמרת עונש המוות במאסר עולם. הילזנר שוחרר ב-1918.

חיים אישיים

למסריק ולרעייתו שארלוט נולדו חמישה ילדים. בתו אליצה מסריקובה הייתה אשת חינוך, סוציולוגית ופוליטיקאית, בנו יאן מסריק היה דיפלומט ומדינאי ובנו הרברט מסריק היה צייר.

מכתביו

• ההתאבדות כתופעה חברתית בציוויליזציה המודרנית (פוסט דוקטורט, 1881)
• היסודות הפילוסופיים והסוציולוגיים של המרקסיזם (1898)
• רוסיה ואירופה (1913)
• זכרונות והגיגים (1927)

לקריאה נוספת

משה יגר, צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל - גלגולי יחסים מורכבים, מוסד ביאליק, 1997

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טומאש מסריק בוויקישיתוף

• מת מאסאריק, דבר, 15 בספטמבר 1937
• בן צבי, אבל מאסאריק, דבר, 17 בספטמבר 1937
• י. קובלר, מאסאריק - דיפלומאט בעל גינונים אנושיים, הצופה, 21 בנובמבר 1947
• ד"ר אהרון צברגבאום, טומאש מסריק והיהודים, דבר, 16 בספטמבר 1962
• גבריאל שטרסמן, הוא נלחם בנשק האמת, מעריב, 16 בספטמבר 1962
• טומאש מסריק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טומאש מסריק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תומס גריג מסריק (1850-1937), דף שער בספרייה הלאומית