טאינו

בני הטאינו (Taíno) היו תושביהם של איי בהאמה, האנטילים הגדולים וצפון האנטילים הקטנים בתקופה הפרה-קולומביאנית. מבחינה אתנית, היו בני הטאינו קרובים לבני הארוואק מדרום אמריקה.

עד הכיבוש הספרדי, היו בני הקאריב אויביהם העיקריים של הטאינו בים הקריבי, ובמהלך המאה ה-15 הם דחקו אותם בהדרגה צפונה. כשהגיע קולומבוס להיספניולה ב-1492, היו בו חמש ממלכות טאינו, שכל אחת מהן הונהגה בידי מנהיג מקומי שכונה "קאסיקה" (Cacique). הקאסיקאים ענדו תליוני זהב, והתגוררו בבקתות מרובעות בעוד יתר התושבים התגוררו בבקתות עגולות. בעת הכיבוש הספרדי, מנו קהילות הטאינו כ-3,000 תושבים כל אחת.

קולומבוס רשם ביומנו את ההערה הבאה על בני הטאינו: "הם יכולים להיות משרתים טובים ... חמישים איש מאיתנו יוכלו להכניע את כולם ולהכריח אותם לעשות מה שאנחנו רוצים."

לאחר הגעת הספרדים לאזור, הם החלו להשתלט על האזורים בהם התגוררו בני הטאינו, ודיכאו את ההתנגדות המקומית. ילידים רבים מתו כתוצאה מחשיפה למחלות שהביאו עמם הספרדים, ובהן אבעבועות שחורות. בהתאם לעדות של ברטולומה דה לאס קסאס בתקופה מ-1494 ועד ל-1508 מכ-3 מיליון תושבי האי היספניולה נותרו כ-60 אלף בלבד. תרבותם דעכה בהדרגה, כתוצאה מתמותה, נישואי תערובת והפעילות המיסיונרית המסיבית שהנהיגה ספרד.