חתחור
| חתחור בכתב חרטומים | ||
|
חתחור (או ח'וואת או חר) היא אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה (בתור סח'מת) במיתולוגיה המצרית. חתחור מתוארת לעיתים בדמותה של אישה יפה שעל ראשה קרני פרה, ולעיתים כפרה מעוטרת בדיסק השמש המצרי. פירוש שמה: הבית (חת) של הורוס (חר). חתחור מקושרת לאהבה הנשית, לאימהות, לפריון, לידה ושמחת חיים, ונחשבת לאחת האלות החשובות ביותר בתרבות המצרית הקדומה, בכל תקופותיה. היא לעיתים נחשבת לבת מלוכה, ול"אדונית המערב" שמקבלת בברכה את המתים בעולם שאחרי-המוות. עיר בה התרכז הפולחן לחתחור הייתה העיר דנדרה במצרים העליונה. סמליה הם ענק החרוזים הגדול שעל צווארה (menat) וכלי הנגינה- הסיסטרום - עם החרוזים המשקשקים. היא גם אלת המראות, אלת קצווי תבל, אלת הארצות הזרות, אלת הטורקיז, אלת המלכית (פוך לעיניים) אלת עץ השקמה ואלת השמים. החיה המזוהה אתה היא הלביאה (בדמותה כסח'מת). לחתחור שני בנים, אחד מהם Ihy, אל המוזיקה, שמתואר באמנות כתינוק שמנמן המחזיק בסיסטרום. גם הפולחן שלו התבצע בדנדרה. דמותה של חתחור התגלגלה במהלך הזמן באלה איסיס.
מוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן גרסאות רבות לגבי לידתה של חתחור. הגרסה המקובלת ביותר אומרת, שהיא כמו האלים תחות וסח'מת, למעשה נוצרה מחלק בגופו של אל השמש רע, במקרה הזה, מעינו של רע, שנקראת גם "העין הקדושה", ונחשבה לאשתו. אך אחרי שרע התאחד עם האל הורוס וקושר למלוכה המצרית, הפכה חתחור לאימו, וקושרה לאלת פרה מינורית בשם "מהט וורט" (בתירגום מילולי- שיטפון גדול), שהייתה האלה המולידה של רע בעת בריאת העולם, ונשאה אותו בין קרניה. כאימו של רע, חתחור ילדה אותו מרחמה כל בוקר (תכונה שמיוחסת גם לאלה נות), וכאשתו, היא הייתה מתייחדת איתו כל לילה מחדש.
מיתוס האלה הלוחמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיתוסים של מבול#במיתולוגיה המצרית
כאשר שליט מצרים התחתונה, פרעה מנטוחוטפ ה-3, איחד את שתי הממלכות, הוא עשה זאת דרך מלחמה קשה ומרובת שפיכות דמים שנערכה במשך עשרים ושמונה שנים. אך בתום אותה המלחמה, מנטוחוטפ חזר להיות שליט רגוע, ותקופת שלטונו נודעה כהרמונית ושקטה. אנשי מצרים התחתונה כתבו אגדת עם ("ספר הפרה השמימית"), שהתבססה והתפתחה על שתי התקופות הללו. לפי האגדה, עינו השלישית של רע, הלא היא האלה מע'ת, הבחינה שבארץ מצרים ישנם אנשים המתכננים להתנקש בחייו. כאשר שמעה זאת חתחור, היא כעסה כל כך על אותם מתנקשים, עד שזעמה הפך אותה לאלה סח'מת (אלת המלחמות והמדבר), על מנת להרוג אותם. חתחור נעשתה צמאת דם, והטבח שביצעה באנשי מצרים הגיע לממדים עצומים, כיוון שאיש לא יכול היה לעצור אותה. כאשר ראה האל רע את הטבח והכאוס בעולם שמתחת, הוא גמר בליבו לעצור אותה. בתוך כדים ענקיים הוא ערבב בירה עם מיץ רימונים, והניח אותם כמנחה לכאורה עבור חתחור-סח'מת. היא שתתה מהכדים העצומים, בחושבה שמדובר בדם, עד שנעשתה שיכורה לחלוטין, ומתוך שכרונה חזרה לדמותה השקטה והעדינה כחתחור.
הפסטיבלים לכבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנה חגגו המצרים מספר פסטיבלים שהוקדשו לחתחור. במרכז הפולחן שלה בדנדרה נמנו 25 פסטיבלים, כאלה שמוקדשים רק לה או ביחד עם אלים אחרים. הפסטיבלים לחתחור כללו שירה, ריקודים ושתיית בירה. המלך השתתף באופן פעיל בפסטיבלים כולל ריקוד בפני פסלה. ב'פסטיבל הסד' היה לחתחור תפקיד משמעותי. האלה ביקרה - בתהלוכה שבה נשאו את דמותה על גבי סירה - בקומפלקס הפולחן המלכותי בטקס המציין 30 שנות מלכות של המלך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האלה חתחור במוזיאון ישראל
- חתחור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פסלון בדמותה של האלה חתחור התגלה במקרה בחוף פלמחים בהיסטוריה על המפה, יוני 2023
- חתחור, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
