חק לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חק לישראל
שער הספר, מהדורה ראשונה, מצרים, ה'ת"ק.
שער הספר, מהדורה ראשונה, מצרים, ה'ת"ק.
מידע כללי
מאת האר"י ורבי יצחק בן ברוך
סוגה ספרות תורנית
הוצאה
מקום הוצאה מצרים
תאריך הופעה ראשונה 1740
מהדורות נוספות
מספר כרכים 5
מקורות לכתיבת הספר תורה, נביאים, כתובים, משנה, גמרא, זוהר, שולחן ערוך, מוסר.
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט חק לישראל
היברובוקס 51435

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה. הסדרה מסווגת כשיעור לימוד יומי על פרשיות התורה כסדרן. כל פרשה ופרשה בתורה מפורטת.

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר החק נערך על פי סדר הלימוד של האר"י כמתואר בפרוטרוט בפרשת "ואתחנן" שבספר "שער המצוות" ובספר "פרי עץ חיים". הם כוללים קריאת פסוקי תורה, נביאים וכתובים, לימוד פרק משנה, קטע גמרא וקטע מספר קבלה.

פסוקי התורה נקראים מפרשת השבוע, פסוקי הנביאים נקראים על פי רוב מהפטרת הפרשה ופסוקי הכתובים נקראים מספר משלי מתחילתו ועד סופו (מלבד חמשת הפסוקים האחרונים) ואחר כך מחמשת חלקי ספר תהלים.

פרקי המשנה נקבעים על פי היום בשבוע: ביום ראשון פרק מסדר זרעים, ביום שני מסדר מועד וכן הלאה.

קטע הגמרא הוא על פי רוב מהפרק בתלמוד הבבלי המקביל לפרק המשנה, בעיקר קטעים אגדתיים וקלים (בימי ראשון ושישי נבחרים קטעים מתוך המסכתות ברכות ונידה). קטע הקבלה הוא מתוך ספר הזוהר.

סדר הפסוקים והפרקים כפי שנהוג היום הודפס לראשונה על ידי רבי יצחק בן ברוך שחילק את ששת סדרי המשנה לששת ימות החול, והתאים את הסדר ללימוד מהיר ומסודר. לסדר זה הוסיף החיד"א קטעי הלכה ומוסר וקראם על שמו "יוסף לחק".

הסיבה לתקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שנפסק בהלכה בהלכות תלמוד תורה שכל אדם מישראל, גם אם הוא עסוק בפרנסה חייב לקבוע עתים ללמוד תורה בכל יום, ולשלש את לימודו שליש במקרא, שליש במשנה, ושליש בתלמוד, תיקן האר"י סדר לימוד יומי שכלול מחלקי התורה הנ"ל.

את תקנת הקריאה היומית "חק לישראל" יסד האר"י כפי שסיפר תלמידו רבי חיים ויטאל: האר"י היה נוהג לקרוא בסדר הזה בכל יום בחזרתו מבית הכנסת לאחר אכילתו, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. ולכן נהוג ללמוד בסדר חק לישראל אחר תפילת שחרית עוד בלבוש הטלית ותפילין. גם כיום ישנם תלמידי חכמים הנוהגים לפתוח בו את יום הלימודים לאחר תפילת שחרית, בעוד לבעלי הבתים היה זה הלימוד העיקרי באותו יום.

קהל היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הנוהגים ללמוד בסדר חק לישראל הם אנשים עובדים, אשר לא משקיעים את מירב זמנם בלימוד תורה, אלא קובעים עיתים לתורה (מכונים "בעלי בתים", במלעיל). בעזרת לימוד בחק לישראל ניתן ללמוד קטעים מכל חלקי התורה המרכזיים בזמן קצר יחסית.

קהל יעד נוסף הוא תלמידי חכמים הנוהגים על פי הקבלה.

כוונות ותפילות קודם הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים ויטאל כתב כוונות שיש לכוון ותפילות שיש לומר לפני קריאת כל קטע מהתורה, נביאים, כתובים, משנה, גמרא, הלכה וקבלה.

תפוצת החק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהג ללמוד בחק לישראל נפוץ מחד אצל יהודים יוצאי עדות המזרח, ומאידך בקרב חסידים. ר' אלימלך מליזנסק העריץ את החיד"א והרבה ללמוד בספריו, ומכאן הופץ המנהג החסידי ללמוד ב"חק". רבי לוי יצחק מברדיטשוב אף הוא הפליג במעלת הלימוד וכתב בהסכמותיו כי "מצווה גדולה להגות בו תמיד בכל יום בבוקר בבוקר לקיים מצות קביעות התורה". בקרב החסידים מייחסים ללימוד הזה סגולות מופלאות ל"בני, חיי ומזוני", כמליצה על פי לשון הגמרא "חוק - לישנא דמזוני הוא" (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט"ז, עמוד א'). גם בקרב אדמו"רים לימוד ה"חוק" נפוץ. רבי יואל מסאטמר העיד כי בשעת הלימוד ב"חוק" הוא שואב את התשובות על שאלות ששואלים אותו כל יום, ורבי יהושע מבעלזא סירב לקבל אורחים לפני שסיים את הלימוד ב"חוק". הלימוד היה מנת חלקם של אדמו"רי קרלין, צ'רנוביל, ויז'ניץ ועוד. כמו כן בקיצור שולחן ערוך נכתב: "מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קֶבַע, אֶלָּא שֶׁהוּא קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה . . אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹק קָבוּעַ וְלֹא יַעֲבֹר, לִלְמֹד בְּסֵפֶר "חֹק לְיִשְׂרָאֵל" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"[1].

הלכות החק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף חיים מזרחי, מבוא לספר חק לישראל.
  • מבוא לספר חק לישראל מהדורת עוז והדר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]