חסידות שאץ
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | שאץ שבבוקובינה, רומניה |
| מייסד | רבי יואל מוסקוביץ' |
  | |
חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יואל מוסקוביץ' בנו של רבי חיים מסאטינוב, בנו של רבי יוסף מיאמפולה, נשא את בתו של רבי מאיר מפרמישלאן. בעקבות פטירת חותנו בשנת ה'תר"י, החל לכהן כאדמו"ר לחסידי פרמישלאן בעיר ויברניקה (אוק') שליד לבוב. תקופה מסוימת שהה בסוליצה, ולאחר מכן עבר לסוצ'אבה והיה מראשוני האדמו"רים בבוקובינה. התפרסם בפזרנותו לצדקה. נפטר בי"ג בניסן ה'תרמ"ו.
הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הגדול של רבי יואל, רבי אלתר אהרן אריה מוסקוביץ', החל לכהן כאדמו"ר בחיי אביו. תחילה כיהן בסוליצא, ולאחר מכן עבר לפודול אולואי. היה חתנו של דודו רבי יחיאל מיכל מגלינה[1]. נפטר בז' באלול תרע"א.
ממלא מקומו של רבי יואל בשאץ, היה בנו רבי מאיר מוסקוביץ', חתנו של רבי יצחק רובין מברוד (גזע רופשיץ) חתנו של רבי שלום רוקח מבעלז, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יצחק וואהרמן מפאליטשאן. נפטר בכ"ג באדר א' תרפ"א.
בן נוסף שכיהן כאדמו"ר היה רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ' מסוליצא, חתנו של רבי נפתלי מרדיחוב (בנו של רבי יצחק רובין מברוד, גזע רופשיץ). כיהן ברבנות ובאדמו"רות בסוליצא ובבוטושאן. נפטר בי"א בסיוון תרפ"ט.
חתניו של רבי יואל היו רבי לייבוש מברז'אן מחבר הספר "אמרי יהודה", רבי משה אייזיקסון מרומאן ורבי יעקב שלמה שמרלר, האדמו"ר מפרמישלאן בגורא-הומורה.
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני רבי מאיר משאץ היו:
- רבי יצחק. אדמו"ר ברדוביץ. חתנו של רבי ישראל דוד בן רבי שלמה מסאסוב. היגר לארצות הברית. נפטר בשנת תשי"ח. חתנו היה הרב יוסף שמואל הגר, האדמו"ר מרדוביץ.
- רבי משה לייב. נולד בשנת תרמ"ה. כיהן כאדמו"ר משאץ בצ'רנוביץ. היה חתנו של רבי נחום מבורשטין. עבר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה שם נפטר בשנת תשי"ד. בניו רבי אברהם חיים ורבי יואל נספו בשואה. בנו רבי צבי. בנו של רבי צבי הוא רבי ישראל משאץ צ'רנוביץ בורו פארק. חתנו היה רבי משה מדעש-שאץ. בנו של רבי משה מדעש היה רבי נחום מאיר מדעש.
- רבי יעקב ממלא מקום אביו בשאץ. אחרי מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. היה חתנו של רבי סיני מז'מיגרד. נפטר בשנת תשט"ז. חתנו היה רבי מרדכי פרנקל, האדמו"ר מבוטושאן.
- רבי יואל, חתן גיסו ובן דודו רבי שלום. אדמו"ר משאץ במונטריאול ובסוף ימיו בירושלים. נפטר בשנת תש"מ.
- חתנו רבי ישראל דוד הורוביץ (תרנ"ט -י"ז בטבת תשכ"ז) מגזע שנדישוב. כיהן כאדמו"ר משאץ-שנדישוב בארצות הברית[2].
- חתניו: אחיינו רבי שלום, אחיינו רבי אהרן מברז'אן, רבי אלעזר מפאליטשאן רבי אליעזר ליפא בינדיגר ואחיינו רבי נפתלי מרדכי שמרלר משאץ-פרמישלאן עכו.
בנו וממלא מקומו של רבי אלתר מפודול-אולואי היה רבי בן ציון חתן רבי מנדל אייכנשטיין מאלעסק. נרצח בשואה ביאסי עם כל משפחתו.
בני רבי משה מסוליצא היו:
- רבי שלום משאץ לונדון. היה חתנו של דודו רבי מאיר. נפטר בכ"ב בטבת תשי"ח.
- רבי חיים יואל מסמבור. נולד בשנת תרמ"ח. חתנו של רבי יהודה צבי מסמבור. כיהן בסמבור. בשנת תרע"ט החל לכהן באדמו"רות. נרצח בטרבלינקה עם כל משפחתו בב' באב תש"א[3].
- רבי יחיאל מיכל מהורודנקה. חתן רבי חיים לייפר מנדבורנה. בשנת תרפ"ז החל לכהן באדמו"רות. נפטר במחבוא מהנאצים בכ"ז באלול תש"ג. משפחתו נרצחה בשואה.
- חתניו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסאסרגן, רבי חנוך מקוידנוב רבי אביש מטשכויב, רבי צבי אריה מלוצק ורבי זיידא מאיר שמלנר מבוטושאן (נכד רבי סנדר מקומרנה).
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד רבי שלום מלונדון כיהנו בני רבי יצחק ורבי יואל.
בנו של רבי יצחק, רבי יוסף דוד (תרס"ג-תשמ"ו, 1985-1903), כיהן כאדמו"ר מרדוביץ-שאץ. חיבר ספר בשם "תיקון עירובין".
צאצאי רבי שלום משאץ לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר מבאראווע-מעליץ, כיהן כאדמו"ר משאץ-מליץ בבורו פארק ונפטר בתשט"ז, 1956, בחיי אביו.
- לאחר פטירתו הוכתר בנו הגדול, רבי משה מאיר (ת"ש-תשס"ד, 2004-1939), עוד קודם נישואיו, לאדמו"ר משאץ מליץ. היה אדמו"ר בפלטבוש שבברוקלין, במונסי, וכ-15 שנים בסוף ימיו בשכונת הר נוף בירושלים, נטמן בהר המנוחות. חתנו הוא רבי יהושע הורוביץ, האדמו"ר ממעליץ בורו פארק.
- רבי אלטר יחיאל מיכל, האדמו"ר משאץ-דרהאביטש, בעבר בבורו פארק שבברוקלין, וכיום בבית שמש[4].
- רבי אלעזר שלום, אדמו"ר מזלוטשוב בוויליאמסבורג
- רבי יעקב יוסף, אדמו"ר מבאראוו במונסי
- רבי דוד, אדמו"ר משאץ-אשדוד. הקים ארגון כשרות בשם "שאץ כשר סערוויס" - SKS. רוב המפעלים בהשגחת הארגון נמצאים במזרח הרחוק וחלקם באירופה ובאמריקה. הוא שוהה לעיתים בסין ויש לו קהילה בצ'ינגדאו. בשבתות שוהה במרכז היהודי ברחוב "הומי לו" שבשאנגחאי, שם הוא עורך תפילות וטישים[5].
- רבי נפתלי אשר ישעיה, אדמו"ר ממעליץ אשדוד
- רבי יוסף חיים (תש"ה, 1945 - כ"ט בתמוז תשפ"ג, 18 ביולי 2023[6]), היה אדמו"ר משאץ-וילאמסבורג
- רבי יעקב, אדמו"ר משאץ-בני ברק
- רבי אהרן יודא, אדמו"ר משאץ-אנטוורפן
צאצאי רבי יואל משאץ-מונטריאול[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה מאיר, אדמו"ר משאץ מונטריאול מפטירת אביו בשנת תש"מ, נפטר בב' באלול ה'תש"פ.
- בנו ממלא מקומו הוא הרב יהושע העשיל אדמו"ר משאץ מונטריאול[7].
- בנו רבי יחיאל יוסף הוא האדמו"ר משאץ בית-שמש.
רבי יעקב יצחק, אדמו"ר משאץ-ירושלים.
רבי משה דייטש, חתן חתנו של רבי שלום[8], הוא אב"ד בית שלום שאץ-קטמון בלונדון, כיום הרב הוא בנו רבי סיני יחזקאל שרגא דייטש.
רבי סיני, נכדו של רבי יעקב מוסקוביץ משאץ-חיפה, הוכתר ב-2016 לאדמו"ר משאץ-ביתר[9].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 58–63.
- הרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ' (בן רבי יוסף חיים משאץ-ויליאמסבורג וחתנו של האדמו"ר ממונסי), שבת שלום, ספרו של רבי שלום משאץ, ובסופו רשימה על השושלת.
- בית שאץ: תולדותיהם ודברי ימיהם של צדיקי בית שאץ, בני ברק: מכון שיח אבות – קוידינוב, תשפ"א[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלפסי כותב שהיה חתן רבי צבי אריה מאליק אך אינו מסתדר עם השנים.
- ^ בנו רבי מאיר כיהן כאדמו"ר משאץ שנדישוב ונכדו רבי פנחס הוא האדמו"ר משנדישוב.
- ^ זכרונות בוטושאן, באתר בחדרי חרדים.
- ^ באתר כל הזמן, באתר לדעת
- ^ אתר ההכשר.
- ^ האדמו"ר שחיבר ספרים הלך לעולמו בגיל 78 באתר בחדרי חרדים.
- ^ פטירת האדמו"ר משאץ מונטריאול באתר "בחדרי חרדים
- ^ חתן רבי יעקב הלברשטאם מטשאקווא. בנו של הרב יהושע סגל דייטש.
- ^ משה ויסברג, האמא נפטרה, והבן הוכתר לאדמו"ר בלוויה, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
- ^ להורדה.