חסידות ראדוויל
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | ווהלין |
| תאריך ייסוד | אמצע המאה ה-18 |
| מייסד | רבי יצחק מראדוויל |
  | |
חסידות ראדוויל או ראדיוויל היא שושלת חסידית שנוסדה בווהלין (כיום אוקראינה) באמצע המאה ה-18. אבי השושלת היה רבי יצחק מראדוויל, בנו השני של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. אדמו"רים נוספים כיהנו בראדוויל, אף הם צאצאי רבי יחיאל מיכל, דרך בנו רבי יוסף מיאמפולה.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק נולד בשנת תקי"א (1751). נישא לבתו של הרב משה שוהם מדולינה. כיהן כרב בראדוויל. לאחר מכן נישא לבתו של רבי צבי הירש מנדבורנא ה"צמח ה' לצבי" ועבר לנדבורנה אך לאחר תקופה קצרה חזר לראדוויל. לאחר תקופה בהשפעת החוזה מלובלין נעשה לרב באפטשנה וכן כיהן ברימינוב, בוטושאן, פאליטשאן ויאס. ספרו "אור יצחק", על התורה פרקי אבות וליקוטים. יש בו דברי תורה שגילו לו מן השמים: "אחיי אגלה לכם סוד נפלא שלמדתי ביום אתמול בלילה בגן עדן העליון בחלום" (פרקי אבות עמ' קצז). נפטר בי"א באייר תקצ"ה (1835).
ילדיו מזיווג ראשון היו רבי דן, וחתניו הרב ישעיהו מושקט, רב בפראגא. מזיווג שני נולדה לרבי יצחק בת אחת, אשת הרב צבי בן רבי ישעיה מהאליטש.
דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי דן מיכלאוויטש מילא את מקומו. היה חתנו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ("הרב מאפטא"). נפטר בכ"ה בסיון תר"א (1841). חתניו היו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה ורבי יצחק טברסקי מסקווירא.
חתנו של רבי יצחק, רבי ישעיהו מושקט מפראגא, כיהן אף הוא באדמו"רות. נולד בשנת תקמ"ג לרב יעקב משה. היה מגדולי תלמידיהם של המגיד מקוז'ניץ ושל בנו רבי משה מקוז'ניץ. חסידיו היו מרובים. חיבר את הספרים "הרי בשמים", "עצי בשמים"[1] ו"ראשי בשמים"[2]. בנו רבי אברהם מאיר מביאלוברזיג, חתנו של רבי יצחק מוורקא, נפטר בשנת תרי"ב בחיי אביו.
דור שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדור השלישי כיהן בנו של רבי דן, רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יוסף מאוסטילה. חתונתו מפורסמת ונחשבת לחתונה החסידית הכי גדולה, בה השתתפו מאות אדמו"רים גדולים (לפי המסורת, מאתיים לובשי לבן, אז הלבוש האדמו"רי) עקב חשיבותם של המחותנים, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי מרדכי מנישכיז. בחתונה זו היה אמור להיות חרם על חסידות פשיסחא, אך חמישה מתלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה נסעו לחתונה זו והצליחו לבטל את ההתנגדות. חתונה זו מכונה "החתונה הגדולה באוסטילה". בזיווג שני נישא לבתו של רבי יוסף מטורטשין, בנו של החוזה מלובלין. נפטר בו' בניסן תרכ"ב (1862). בן נוסף של רבי דן היה רבי לוי מראדוויל.
דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכדו של רבי ישעיהו מפראגא, רבי דוד גולדמן (בן רבי אברהם מאיר) כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה בעל אחוזה אך חסידי סבו רבי יצחק מוורקא מינוהו לאדמו"ר. התגורר בחמלניק ולאחר מכן בקילץ שם החל לכהן באדמו"רות. נפטר בט"ז בחשוון תרפ"ד (1924). בנו רבי ישעיהו מילא את מקומו. לפני פטירת אביו כיהן כרב בבוסק.
בנו של רבי לוי מראדוויל, רבי מרדכי, כיהן בראדוויל. בן נוסף של רבי לוי היה רבי דן מקונסטנטין, חותנו של רבי שלמה שמואל מצ'רנוביל.
הדור החמישי והשישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי רבי מרדכי מראדוויל כיהן בנו רבי לוי משה יהודה מברוד ואחריו בנו רבי יחיאל מיכל מקלויזנבורג-ברוד (נהרג באושוויץ בט' בסיוון ה'תש"ד - 31 במאי 1944).
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שלום מיכלוביץ', בנו של רבי יחיאל מיכל מבראד כיהן כאדמו"ר מבראד-ראדוויל. היה חתנו של רבי משה יהושע לנדמן מבנדר. בזמן השואה התגורר בבוקרשט, משם עבר להתגורר בראשון לציון, ואחר כך בבורו פארק. היה דרשן וסיפר רבות על צדיקים רבים שהכיר מרומניה. נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. חתניו הם רבי ישעיה טברסקי מצ'רנוביל ארצות הברית, רבי יהושע רוקח ממחנובקה ורבי יוסף רוזנבוים מקאליש.
בנו של רבי שלום היה רבי אברהם מראדוויל מונסי (חתן רבי שמואל צבי מספינקא), נפטר בג' בתשרי תשע"ה (2014) ונקבר בבית החיים בבני ברק.
- רבי יוסף יצחק בנו של רבי אברהם ממלא מקומו כאדמו"ר מראדוויל מתגורר במונסי.
- רבי משה יהושע בנו של רבי אברהם מכהן כאדמו"ר מבראד ומתגורר במונסי.
- רבי יחיאל מיכל בנו של רבי אברהם מכהן כאדמו"ר מראדוויל ומתגורר בבורו פארק. בה'תשס"ה הוציא לאור את הספר "אור יצחק" במהדורה חדשה. חתן דודו רבי ישעיה טברסקי מצ'רנוביל.
- רבי מרדכי בנו של רבי אברהם מכהן כאבד"ק ראדוויל ומתגורר במונסי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 58–60.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]