חסידות צאנז גריבוב
חסידות צאנז גריבוב היא חצר חסידית בראשות שושלת אדמו"רי צאנז, צאצאי רבי אהרן הלברשטאם מצאנז בנו של רבי חיים מצאנז. אחרי השואה כיהן רבי נפתלי הלברשטאם כאדמו"ר בארצות הברית, ואחר פטירתו בשנת תש"פ מכהנים בניו כאדמו"רים.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אהרן הלברשטאם, בנו הרביעי של רבי חיים מצאנז, כיהן ברבנות העיר צאנז והמחוז עוד בחיי אביו רבי חיים, וכיהן בעיר כ-46 שנה עד לפטירתו בשנת תרס"ג. כדי להבדיל בינו לבין אביו כונה "קרייזער רב" שפירושו רב המחוז, והתואר "צאנזער רב" תיאר בדרך כלל רק את רבי חיים, אף על פי שרבי אהרן מילא את התפקיד גם הוא. רבי אהרן סירב לכהן באדמו"רות באופן רשמי, אך היו לו חסידים ובסוף ימיו כיהן בפועל כאדמו"ר בצאנז.
בנו רבי אריה לייבוש התמנה בשנת תרמ"א לכהן ברבנות העיירה גריבוב, ולאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג עבר לצאנז ומילא את מקום אביו ברבנות ואדמו"רות. הקים ישיבה בשם "בני תורה" בצאנז. בזיווג ראשון נישא לבתו של רבי משה הורוביץ מרוזבדוב. בזיווג שני נישא לבתו של הרב יצחק קנר. נפטר בכ"א באדר תרצ"ה. השאיר חמישה בנים ושלוש בנות, בין חתניו רבי אביגדור צבי הלברשטאם, רבה של צאנז-ישן (נינו של רבי ברוך מגורליץ) ורבי ישראל מדז'בנה-ניו יורק. בין תלמידיו היה רבי שמעון מז'ליחוב.
רבי מרדכי זאב מילא את מקום אביו רבי אריה לייבוש ברבנות גריבוב (מתרס"ד) ועוד בחיי אביו, בשנת תרפ"ט החל לכהן כרב בצאנז, לצד אביו, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו גם באדמו"רות צאנז. נולד בשנת תרמ"ב. נישא לבתו של רבי חיים מאיר הלוי אפשטיין מניישטאט (נכדו של הגוטע יוד מניישטאט רבי יוסף ברוך אפשטיין). בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לטרנוב. בשנת תש"א חזר לצאנז מחופש לאיכר וחסידיו אספו לו כסף בשביל לרפא את אשתו החולה. נרצח בשואה ביער שעל יד טרנוב בכ"ו בסיוון תש"ב[1] והוא עטוף בטלית ותפילין.
בנו של רבי מרדכי זאב, רבי ברוך, חתן קרובו רבי סיני מז'מיגרד, מילא את מקום אביו בגריבוב אחר שעבר לצאנז. נרצח בשואה.
החסידות אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך הרב האחרון בגריבוב, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות בגיבוי הריי"צ מליובאוויטש.[2] רבי נפתלי התגורר בבורו פארק, הקים מכון לחקר ייחוס, והיה נחשב לזקן אדמור"י בית צאנז. היה מקרוב לרבי יואל מסאטמר. כמו כן השתתף בכינוס שערך האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמר כנגד גיוס בני הישיבות בארץ ישראל. ב-2019 ביקר בישראל לרגל חתונת נכדתו עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ מרכז, והעדה החרדית ערכה לו קבלת פנים.
חצרו כונתה "חסידות צאנז גריבוב". בשנותיו האחרונות החלו לכנותו בשם "האדמו"ר מצאנז" או "האדמו"ר מצאנז ארה"ב", ללא תוספת השם "גריבוב".
נפטר בי"ב תמוז תש"פ, ותשעת בניו הוכתרו לאדמו"רים:
- רבי ברוך מצאנז בורו פארק.
- רבי מרדכי זאב מצאנז מונטיסלו (אנ'). נשיא "מפעל חק לישראל העולמי" ו"מערכת דברי חיים המבואר".
- רבי מנחם צבי מקהל בני תורה דצאנז. חתנו של רבי מאיר ממושלו.
- רבי סיני מצאנז ויליאמסבורג.
- רבי אשר מצאנז סטרופקוב. מנהל מכון יוחסין שהקים אביו.
- רבי חיים מאיר מצאנז מונסי.
- רבי אהרן, מצאנז-סטטן איילנד. וכמנהל התלמוד תורה של החסידות.
- רבי קלמן מצאנז קריית יואל. מכהן כראש ישיבה בחסידות סאטמר.
- רבי לייבוש מצאנז גריבוב. מכהן בבורו פארק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה זלמן לרר, צאנז בתפארתה ובחורבנה, ירושלים תשע"ד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשכול על רבי אהרן הלברשטאם אב"ד צאנז-קרייז וצאצאיו בפורום אידישע וועלט פארומס (אייוועלט) (ביידיש)
- מערכת בית צאנז, הנה מלכך בא, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי הסופר צבי לרר, גורש לאושוויץ שם נהרג.רבנים שנספו בשואה.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ