חסידות סרט ויז'ניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות סערט־ויז'ניץ
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם יהדות אורתודוקסית
ענף תנועת החסידות
קבוצה חסידות ויז'ניץ
מקור השם סירט, חסידות ויז'ניץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד סירט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ברוך הגר עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות מרכזיות ברוך הגר, אליעזר הגר, יעקב הגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג יעקב הגר
ארגונים ופעילות
מרכז רמת ויז'ניץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי אליעזר הגר מסרט-ויז'ניץ
רבי יעקב הגר האדמו"ר הנוכחי
רבי אליעזר הגר (ה"חכמת אליעזר") עם אחיו רבי משה הגר (ה"ברכת משה")

חסידות סערט־ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ, שנוסדה על ידי רבי ברוך הגר, בנו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ ורב ואדמו"ר בעיר סירט (סערט) שברומניה, ולאחר מכן אדמו"ר בחיפה, בה הקים את מרכז החסידות. לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי אליעזר הגר, וכיום משמש כאדמו"ר בנו של רבי אליעזר, רבי יעקב הגר.

נכון ל־2016, מונה החסידות 1,300 משפחות.[1]

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ברוך הגר החל בתרצ"ו לכהן כרב העיר סירט. כחודש לאחר מכן נפטר אביו רבי ישראל והוא החל לכהן שם כאדמו"ר. הקים בעיר את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא". לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים מחדש את החסידות. בנה את רמת ויז'ניץ בחיפה ופתח בה את ישיבת יחל ישראל. לאחר פטירתו בב' חשוון תשכ"ד מונה תחתיו בנו, רבי אליעזר הגר. בנו השני של רבי ברוך הגר, הרב משה הגר, כיהן כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי אליעזר, בכ' תמוז תשע"ה, מונה תחתיו לאדמו"ר בנו, רבי יעקב שליט"א.

מוסדות ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז החסידות הוא ברמת ויז'ניץ בחיפה, שם מתגוררות מאות משפחות של החסידות. בית המדרש הגדול שם בנוי בתבנית בית הכנסת של החסידות ברומניה. בשכונה ישיבה גדולה, ישיבה לצעירים, רשת כוללי אברכים "מבצר התורה", תלמוד תורה "תפארת משה" (על שם רבי משה הגר), ומוסדות חינוך נוספים לבנים ולבנות. בבני ברק יש לחסידות ישיבה לצעירים, כוללי אברכים ושלש בתי כנסת, וכן בית ספר יסודי לבנות. בתי כנסת ישנם גם בירושלים, באלעד, בביתר עילית, באשדוד, בבית שמש ובצפת. גם בארצות הברית ישנן קהילות של החסידות.

החסידות מדגישה את שמירת הלשון ואהבת כל יהודי. בשבתות שובבי"ם נוהגים אנשי החסידות בתענית דיבור עד לאחר תפילת מוסף. בשבת פרשת בא הם נוהגים תענית דיבור לאורך כל השבת, לגברים, נשים וטף.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפים שהסתעפו מהחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאץ-ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מנחם דוד הגר, בנו של רבי משה, מכהן החל מתשל"ב כאדמו"ר בבית מדרשו של הרב חיים הגר, בנו של רבי משה משאץ, בחיפה. הקים מוסדות בשם "אהל משה". בנו הרב ברוך הוא רב הקהילה באשדוד.

הרב מנחם דוד הגר, האדמו"ר משאץ ויז'ניץ

קוסוב-ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב נפתלי ראובן קורנרייך, חתנו של האדמו"ר רבי אליעזר, החל לכהן כאדמו"ר אחר פטירת חמיו.[2] לפני כן כיהן כרב קהילת סרט ויז'ניץ בבני ברק, ובהמשך רב קהילה ביישוב תל ציון, שם הקים את ישיבת קוסוב ויז'ניץ. בתשע"ה עבר להתגורר בבית שמש והעביר לשם את הישיבה. שוררת מתיחות בינו לבין גיסו רבי יעקב, בנו היחיד של רבי אליעזר וממלא מקומו, בעוד החתן השני, הרב אהרן טוביה שפיטץ, רב "סרט-ויז'ניץ ארצות הברית", מזוהה עמו. בחצר זו מכונה האדמו"ר הקודם "ברכת אליעזר" (במקום "חכמת אליעזר" בחצר המרכזית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  2. ^ בעריש פילמר, הרה"צ רבי נפתלי ראובן קורנרייך הוכתר לאדמו"ר החדש מקוסוב ויז'ניץ, כ"ח בתמוז תשע"ה, באתר קול חי