חסידות ספינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות ספינקא)
החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך.

חסידות ספינקה הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמורש שבגלילות סיגוטרומניה, בעבר בהונגריה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, מחבר הספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. בשלהי שנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ביוזמת נכדו, האדמו"ר רבי יעקב יוסף וייס מספינקא, ונטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפצלה חסידות ספינקא לכמה ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: וייס, כהנא, הורוביץ.

ענף משפחת וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף וייס מספינקא
רבי ישראל חיים וייס מספינקא

רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. במלחמת העולם השנייה על אף שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. נרצח על ידי הנאצים בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד, ב 4/6/1944. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב העיר בילקא, נרצח בידי הנאצים.

  • בנו הבכור, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב. בזיווג שני נשא את קרובתו בת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד האמרי יוסף. בנו ונכדיו מכהנים כאדמו"רים:
    • בנו, רבי יעקב יוסף וייס, (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כר"מ בישיבתו של סבו בסעליש. היה חתנו של רבי אלתר מנחם מנדל מבורשה וכיהן גם כרב הצעיר בעיר. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי, והחל לכהן כאדמו"ר מבורשה. בהמלצת רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מוויז'ניץ, החל לכהן כאדמו"ר מספינקא. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין. הוא פתח בבני ברק תלמוד תורה ובהמשך ישיבה, אך אלו נסגרו כמה שנים לאחר פטירתו.
      • רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק שבארצות הברית. חתנו של רבי חיים שמחה ישכר בער רובין מטאמאשוב. הקים מוסדות הכוללים ישיבה וכולל אברכים, וכן מחנה שבע רצון בקטסקילס. יש לו גם בית כנסת ברחוב רש"י בבני ברק, ובלייקווד. בשנת 2008 היה מעורב בעסקת הלבנת הון בלוס אנג'לס, שבגינה הורשע וישב בכלא כשנתיים, כמו גם עוזרו, משה זיגלמן.[1]
      • בנו יצחק אייזיק נהרג בחיי אביו בתאונת דרכים כשחזר מהלווייתו של הבאבא סאלי בשנת תשמ"ד. בנו רבי אלתר בן ציון מאיר אביש הוא האדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק, ובנו רבי אהרן ישראל חיים הוא האדמו"ר מספינקא גני גד בבני ברק.
      • רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק. מרכז החסידות שלו ברח' דונולו בעיר. חתנו של רבי ירחמיאל צבי מביאלה פשיסחה. נחשב תלמידו של רבי אשר פריינד. לו בתי כנסת גם בשכונת מקור ברוך בירושלים,[2] ברמה ג׳ בבית שמש, ובשכונת סמפורד היל שבלונדון.[3] חצרו מנתה 230 משפחות ב-2016.[4] מתורתו הודפסו כ-5 כרכי 'שיחות קודש'. שיחותיו משודרות בערוץ יוטיוב.[5]
      • רבי מאיר אלעזר, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק בשדרה ה-18. חתנו של רבי מרדכי דוד רובין מססרגן. ירש את בית המדרש של חסידי ספינקא ברחוב ראשית חכמה בשכונת זיכרון משה בירושלים.

ענף משפחת הורביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בריש הורביץ האדמו"ר מספינקה-וליאמסבורג

רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' אייזיק מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד.

שלושה מבניו נרצחו בשואה. בן נוסף, רבי שמואל צבי הורוביץ (ט' בתמוז ה'תרפ"א- כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, הבולטים שבהם ספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית:

רבי שמואל צבי הוריש בצוואתו את בית מדרשו "בית יצחק" לשני בניו רבי אביש ורבי אייזיק. במשך חודשיים ניהלו השניים את בית הכנסת וערכו "טישים" במשותף, אך בשמחת תורה ה'תשנ"ח פרש רבי אייזיק ופתח בית מדרש עצמאי.

  • רבי נתן נטע זאב הורוביץ, האדמו"ר מספינקא - טבא דשמואל, חתנו של הרב יחיאל מיכל רוטנברג מקוסון. בחיי אביו שימש כרב בית המדרש זיכרון אברהם דספינקא בבורו פארק.
  • רבי נפתלי הורוביץ, מכונה בשם: האדמו"ר מקראלי. מנהיג 269 משפחות.[6]

ענף משפחת כהנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בית המדרש של החסידות בשכונת זיכרון משה בירושלים

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, היה רב ופוסק בספינקא, חיבר ספר בשם "ארחות חיים".[7] בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב ואדמו"ר בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, בחודש סיוון ה'תש"ד (יוני 1944).

בניין בית המדרש של החסידות בשכונת זיכרון משה בירושלים

בנו של רבי צבי הירש היה רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.

בנו הגדול של רבי צבי הירש, רבי נחמן, נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא. נפטר בבני-ברק בט"ז בתשרי ה'תשל"ז (1905- 10 באוקטובר 1976). בניו הם:

בנו השני של רבי צבי הירש, רבי יוסף מאיר כהנא, תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, (1910- 16 בינואר 1978) אדמו"ר מספינקא ירושלים. בניו הם:

  • רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב טבת ה'תרצ"א-כ"ד בתמוז ה'תשע"א, 1931 - 25 ביולי 2011), אדמו"ר מספינקא ירושלים. חתן הרב משה מנחם הרשטיק.[9]
    • רבי אברהם יצחק כהנא, האדמו"ר מספינקא ירושלים. הוכתר בלווית אביו על ידי דודו הרב יהושע רוזנברגר.[10]
    • רבי שלמה שמואל כהנא, הוכתר אף הוא כאדמו"ר מספינקא ירושלים, חתנו של רבי אליעזר זאב מראחוב.
    • רבי אליעזר ליפא כהנא הוכתר לאדמו"ר מברזדוביץ בירושלים.
    • רבי ראובן צבי כהנא, מכהן כאדמו"ר מספינקא גני גאולה בירושלים.
    • רבי אפרים דוב כהנא, מכהן כמשגיח הרוחני של ישיבת בעלזא בית חלקיה, חתן הרב שלום יהודה גרוס האדמו"ר מהאלמין
    • רבי משה מנחם כהנא, האדמו"ר מסערדנא בבני ברק, הוא חתן רבי אלימלך כהנא מספינקא בני ברק.
    • רבי חיים יהודה כהנא, מתגורר בקנדה ומכהן כמשגיח בישיבת טהאש שבקנדה
  • רבי אלטר אליעזר (ה'תרצ"ט - י"ח בשבט ה'תשס"ט; 1939 - 12 בפברואר 2009), האדמו"ר מזידיטשויב-ספינקא בירושלים.
    • רבי צבי הירש (ט"ז בסיוון תשכ"ה, 1965 - ט"ו בשבט תשע"ה, 2015), מילא מקום אביו בירושלים. חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מטשאקווא.
      • רבי יעקב שלמה (נולד: תשמ"ד, 1984). ממלא מקום אביו בירושלים.
      • רבי יוסף מאיר כהנא, לאחר פטירת זקנו מונה לאדמו"ר טשאקאווא בית שמש.
    • רבי פנחס כהנא. רב ביהמ"ד זידיטשויב-ספינקא ניהל יחד עם אחיו את בית המדרש ואחר כך עם בן אחיו.
    • רבי יצחק אייזיק. אדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ורב בית הכנסת "קהל חסידים אנשי ירושלים" בבית שמש.
    • רבי ברוך, הבן הצעיר, מכהן ברבנות בית הכנסת "זידיטשוב" בבית שמש, ובראשות ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
  • רבי ברוך כהנא, אדמו"ר מספינקא אנטוורפן. חתן רבי יעקב לייזר מפשעווארסק.
    • הרב נפתלי אלימלך כהנא
    • הרב שמואל שמעלקא כהנא
    • הרב צבי, אב"ד פשעווארסק מונסי. חתן דודו הרב מרדכי שטיין האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות ספינקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jewish Week
  2. ^ ספינקא: הדלקת נר חנוכה וקביעת מזוזות בביהמ”ד החדש בעיה”ק ירושלים
  3. ^ מעמד הכנסת ספר תורה וחנוכת הבית לביהמ״ד ספינקא לונדון ע״י הנגיד המפואר הרה״ח ר׳ אשר אנשיל פייג הי״ו, נבדק ב-2024-03-11
  4. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  5. ^ [ https://www.youtube.com/channel/UCtFvVjfuC04AXhdLDuFNjNg יוטיוב]
  6. ^ וודזינסקי, עמ' 209.
  7. ^ הספר ארחות חיים באתר היברובוקס
  8. ^ יעקב מלמד, ‏אבל בעולם החסידות: זקן האדמו"רים מספינקא בני ברק הסתלק לבית עולמו, באתר JDN‏, כ"א באייר ה'תשפ"א.
  9. ^ ראו עליו בבלוג 'תולדות'.
  10. ^ מסע האבל • הלווית האדמו"ר מספינקא-ירושלים, באתר בחדרי חרדים.