חסידות מישקולץ
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| זרם |
יהדות אורתודוקסית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקור השם |
מישקולץ |
| מייסד | הרב שלום ברגר |
| אדמו"ר | הרב שלום ברגר |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז |
פתח תקווה |
| אזורי פעילות | פתח תקווה, ירושלים, אלעד, עמנואל |
  | |
חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שבסיסה בפתח תקווה. מייסד החסידות והעומד בראשה הוא הרב שלום ברגר, מחבר הספר "אור שלום", שהקים את החסידות בשנות ה-90 של המאה ה-20.[1]
האדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ברגר מיוחס בן אחר בן לרבי יצחק דוב מרגליות, מתלמידי הבעל שם טוב[2]. אביו, הרב אליעזר ברגר, היה רב בעיר מישקולץ שבהונגריה, שם גם נהג במנהגי אדמו"רות. אחרי השואה עלה לישראל והתיישב בקריית אתא ובשנותיו האחרונות בשיכון ויז'ניץ בבני ברק (נפטר בכ"ט באייר ה'תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים).[3] מדברי תורתו יצא לאור ספר בשם "זיכרון אליעזר".[4].
הרב ברגר למד בבחרותו בישיבת טשיבין ואצל רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ.[5] הוא נשא לאישה את בתו של הרב יחזקאל טויסיג, בנו של הרב ישראל טויסיג ממטרסדורף. התיישב בפתח תקווה והקים את ישיבת זיכרון אליעזר לזכר אביו.
קהילות ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת המרכזי של החסידות שוכן בעיר פתח תקווה, וכן בתי מדרש בירושלים ובאלעד (נחנך ב-2012[6]) וכן בית כנסת כלל חסידי בעמנואל. תלמוד תורה וישיבה ("זיכרון אליעזר") בפתח תקווה, בית תמחוי ומוסד צדקה ("יד תומכת") בעיר פתח תקווה, וכן מערך כשרות המפקח על מספר דוכנים של מזון מהיר בעיר (הכשרות אינה מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל[7]).
החסידות ידועה בעיקר בשל אירוע שמחת בית השואבה,[8] שהיא מקיימת במוצאי החג הראשון של סוכות בהשתתפות ראש עיריית פתח תקווה ואישי ציבור נוספים, זמרים והרכבים חסידיים בולטים. דבר שמושך אלפי משתתפים מהעיר ומסביבתה,. בערבי החגים פסח וסוכות מוציאה החסידות את "ביטאון ממלכת התורה" המכיל סקירה של פעילות החסידות ואסופת חידושי תורה.
"מקהלת חסידי מישקולץ" הוציאה ב-2005 תקליטור מוזיקה חסידית בשם "ישישו", שחלק מלחניו הולחנו בידי הרב ברגר.[9] ב-2011 הוציאה סינגל עם לחן של הרב ברגר למילות והיא שעמדה מהגדה של פסח.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים רייך, ריאיון לרגל כינוס השלוחים: האדמו"ר ממישקולץ חושף: הקשר שלי עם ליובאוויטש, אתר חב"ד אינפו כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשער ספרו "אור שלום" על מסכת שבת, שיצא בשנת תשמ"ח (1988), הוא מתאר עצמו כאחד "מרבני העיר פתח תקווה וראש ישיבת זיכרון אליעזר".
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, כרך א', ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006-2010, עמ' 217; כרך ב' עמ' 238; כרך ג' עמ' 411-414
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, כרך ג', ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2010 ה'תש"ע, עמ' 413
מאיר וונדר, עיניך רואות, ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשס"ט, עמ' 56.
אין לבלבל בינו לבין הרב חיים ברגר, שהיה אב בית דין במישקולץ סמוך למלחמת העולם השנייה ואחר כך רב במונטריאול ובניו יורק. - ^ נדפס פתח תקווה תשס"ב, הספר נמצא באוצר החכמה
- ^ על פי הסכמת האדמו"ר, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, לספרו "אור שלום" על מסכת שבת, פתח תקווה, תשמ"ח (1988).
- ^ כ”ק מרן האדמו”ר ממישקולץ שליט”א ישבות השבת בעיר אלעד, 25 בדצמבר 2012, באתר שטיבל. "התפילות ועריכת השולחנות יתקיימו בבית המדרש החדש, ברחוב הרי”ף 12 פינת ראב”ד, ובמתחם הענק שלידו".
- ^ הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 024סט, 9 בספטמבר 2009 .
הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 003שע, 25 באוקטובר 2009 .
לפי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 סעיף 2א, רק רב מקומי (במקום כהונתו), גוף שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית או הרבנות הצבאית (בצה"ל) רשאים להעניק תעודת כשרות. - ^ האירוע מתקיים ברחוב הסמוך לבניין החסידות במרכז העיר. קיום אירוע זה ברחוב ראשי חריג, שכן רבים מרבני המגזר החרדי אוסרים מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 לקיים אירועים פתוחים מטעמי הקפדה על צניעות. ראו: "הרב וואזנר התיר קיום אירוע ברחובה של עיר", י"ג בתשרי תשס"ט, באתר שטורעם ; שי אייזנברג, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, 12 באוקטובר 2008, באתר בחדרי חרדים.
- ^ חדשות המוזיקה החסידית, גיליון 44, י"ג ניסן תשס"ה.
- ^ יוסי אשרי, והיא שעמדה ● 15 שנה ללחן האדמו"ר ממישקולץ, י' בניסן ה'תשע״א 14 באפריל 2011, באתר חדשות המוזיקה החסידית.