חסידות לודמיר
חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית. אבי השושלת היה רבי שלמה מקרלין. לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו אל תלמידיו, אך ילדיו החלו לכהן אף הם באדמו"רות. החצר נכחדה בשואה, אך יש כיום אדמו"ר מכהן, בארצות הברית.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שלמה מקרלין היה תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירת רבי אהרן היה למנהיגם של חסידי קרלין. לאחר שנרדף בליטא, עבר ללודמיר שבווהלין. נורה ונפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז תקנ"ב. לאחר פטירתו פנו חסידיו בעיקר אל תלמידיו רבי אשר מסטולין (הראשון), יורשו בהנהגת חסידות קרלין, ורבי מרדכי מלעכוויטש, אך גם בנו החל לכהן בלודמיר. בן נוסף, רבי דב בער, היה חתנו של רבי ברוך ממז'יבוז' ומילא את מקומו בטולטשין.
- רבי משה גוטליב מלודמיר בנו של רבי שלמה היה חתנו של רבי יהודה לייב הכהן ובזיווג שני של רבי דוד מסטפין. נפטר בי"ח בשבט תקפ"ט (1829).
- בנו, רבי שלמה (השני), מילא את מקומו כאדמו"ר. היה חתנו (בזיווג שני) של רבי אהרן טברסקי מטשערנוביל. בנו השני של רבי משה היה רבי יהושע[1]. בנו של רבי יהושע היה רבי יוסף חתן רבי נח מקוברין.
- בנו, רבי מנחם נחום מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם מאניש מרגליות[2]. חתנו היה רבי יששכר דב אייכינשטיין מחודורוב, נינו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- בנו רבי גדליהו מילא את מקומו. היה חתנו של רבי שלום מסאמבור. כיהן כאדמו"ר מסאמבור בעיר בוריסלב (אוקראינית: Борислав) שם התגוררו רבים מחסידי חותנו. בשנת תרפ"א (1921) היגר לארצות הברית וקבע את משכנו בשכונת הברונקס בניו יורק. היה מתפלל כנוסח קרלין בצעקות ובהתלהבות. נפטר בכ"ד בכסלו תש"ה (1944). חתניו היו רבי אברהם יהושע העשיל גוטסמן מדרוהוביטש ורבי מנחם ישראל ערליך מדלטין (צאצא של רבי צבי הירש מזידיטשוב).
- אחר שהיגר רבי גדליהו לארצות הברית, החלו בניו רבי אורי אהרן ורבי משה לשמש כאדמו"רים. רבי אורי אהרן חתן רבי שלום מסאמבור, שימש כאדמו"ר בקאליש. נרצח בשואה באב תש"ב (1942). רבי משה שימש כאדמו"ר בסטניסלב. היה חתנו של רבי יהודה צבי מסאמבור. נרצח בדרוהוביטש בשואה בי"ג באדר א' תש"ג (1943).
החסידות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מרדכי, בן נוסף של רבי גדליהו, היגר יחד עמו לארצות הברית. נסע בבחרותו ללמוד באירופה בחצר טריסק. היה חתנו של רבי ישכר דב מחודורוב. הקים ישיבה ברובע הברונקס. כיהן כאדמו"ר מסמבור. נפטר בז' בסיוון תשט"ו. בנו רבי יצחק היה רב ומו"צ בבורו פארק.
נכדו של רבי מרדכי, רבי מרדכי ישראל חיים סמט (בן חתנו הרב יוסף חנוך) מכהן כיום כאדמו"ר מסאמבור בבורו פארק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 89.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל מס' 78, הוא היה חתנו של רבי מנחם מאניש מרגליות.
- ^ בנו של הרב חיים מרדכי מחבר ספר שערי תשובה וחתנו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנשכיז
