חסידות ליאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות לאדי)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
חסידות ליאדי
אוהל אדמו"רי חב"ד-לאדי בעיירה
אוהל אדמו"רי חב"ד-לאדי בעיירה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקור השם ליאדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד ליאדי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד תרכ"ט (1869)
תאריך סיום 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד חיים שניאור זלמן שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון, יצחק דובער שניאורסון, לוי יצחק גוטרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
נוסח תפילה סידור אדמו"ר הזקן
ארגונים ופעילות
מרכז ליאדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
חגים חג הגאולה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. היא נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בשנת תרכ"ט[1][2]. לחצר היו במשך השנים שלושה אדמורי"ם והיא הייתה קיימת 41 שנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[3]. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא[4].

בעקבות כך עזב רבי יהודה לייב שניאורסון את לובביץ', ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי ישראל נח שניאורסון ורבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח לניעז'ין, ורבי חיים שניאור זלמן עבר לליאדי[5]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות[6].

הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה[דרושה הבהרה][7]. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה[8]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך[9].

לחסידות לאדי היה אוסף של ספרים וכתבי חסידות שונים, כולל כרכי כתבי יד של הצמח צדק ומאמרי חסידות של אדמו"רי לאדי עצמם. רובו של אוסף זה נמסר לרבי יוסף יצחק שניאורסון הרבי השישי מלובביץ'. האוסף נמצא כיום בספריית חב"ד לובביץ' בניו יורק[10].

שושלת אדמו"רי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אז"ר, תולדות משפחת שניאורזאהן, האסיף, תרמ"ט, עמ' 169 - מוזכר שהכתרתו הייתה שנה לאחר בואו; ”כשנה אחרי בואו ללאדי מלאו הרבנים את ידו להיות "רבי" וילבישהו בגדי משי לבנים” ובעמוד לפני (168) מוזכר שהוא עבר לעיירה בחודש אב תרכ"ח
  2. ^ חיים מאיר היילמן כותב ”..ובערך בשנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי מקום מושב רבינו הגדול נ"ע [=הכוונה לסבא רבא שלו רבי שניאור זלמן מלאדי] והחזיר עטרת רבנות ליאדי ליושנה (בבואו אמר דור רביעי ישובו הנה כו')” (חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב)
  3. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.
  5. ^ עמרם בלוי, עמ' ק"ג.
  6. ^ ראו בלוי, עמ' ק"ד.
  7. ^ בלוי, עמ' ק"ט.
  8. ^ בלוי, עמ' ק"י.
  9. ^ בלוי, עמ' קט"ו.
  10. ^ החוקר הרב שלום דובער לוין, פרק ד, ספריית ליובאוויטש, ברוקלין, ניו יורק: קה"ת, עמ' לז