חסידות חוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות חוסט
קברו של ר' ישראל יעקב מחוסט, בעיירה בושטינה
קברו של ר' ישראל יעקב מחוסט, בעיירה בושטינה
קברו של ר' ישראל יעקב מחוסט, בעיירה בושטינה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
קבוצה תנועת החסידות
התפלג מ חסידות נדבורנא
תאריך ייסוד המאה ה-19
מייסד רבי ישראל יעקב מחוסט.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות חוסט היא חצר חסידית, ענף משושלת נדבורנא, אשר נוסדה במאה ה-19. האדמו"ר הראשון היה רבי ישראל יעקב מחוסט.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי חסידות נדבורנא מגיעים עד לרבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. רבי מרדכי מנדבורנא היה דור חמישי לרבי מאיר הראשון מפרמישלאן. ציווה שכל צאצאיו ישמשו באדמו"רות. רבי ישראל יעקב לייפר, בנו הרביעי של רבי מרדכי, התיישב בעיר חוסט וניהל משם את חצירו. היה חתנו של הרב ראובן פרנקל ממעליץ. היה מפורסם במופתיו, והיה רושם מרשמי רפואה לחסידיו. רבים מיהודי האזור נהרו אליו, אף אלו שלא היו חסידיו. נפטר בט' באדר תרפ"ט (1929), ונקבר בבושטינה ליד אביו. ארבעה מבניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם ממשיכו רבי שמואל שמעלקע. חתנו היה הרב שלום גינצבורג מסטרוז'ניץ, אביו של רבי מרדכי מחבר ספר תפארת מרדכי לתולדות רבי מרדכי מנדבורנא.

בדור השני, מילא רבי שמואל שמעלקע את מקום אביו בחוסט. גדל אצל סבו רבי מרדכי מנדבורנא. גם הוא כאביו היה מפורסם במופתיו. היה מתפלל בהתלהבות, ונודע בפקחותו. נפטר בכ"ז בסיוון תרצ"ד (1934) ונקבר בבושטינה עם אבותיו. בנו ואחיו מילאו את מקומו.

אחיו רבי ישכר בער מחוסט, שימש גם הוא כאדמו"ר בחוסט, ואחר פטירת אחיו מילא את מקומו. הנהיג את העדה בימי השואה. נלקח לאושוויץ ונרצח במחנה בונה מונוביץ.

האדמו"ר מחוסט ארצות הברית (במרכז) עם בן דודו האדמו"ר הקודם מפיטסבורג באשדוד

אחיו רבי ראובן חיים מויזער היה אדמו"ר בגרוסוורדיין. נקרא הרבי מויזער על שם הרחוב בו גר. נרצח בשואה. אח נוסף, רבי דוד, גם הוא אדמו"ר בגרוסוורדיין. נרצח בשואה.

החסידות אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי שמואל שמעלקע, רבי אהרן משה לייפער ניצל מהשואה והיגר לניו יורק. היה חתנו של רבי ברוך פנחס רבינוביץ מסקאליע. לפני המלחמה כיהן גם הוא כאדמו"ר בבודפשט. תורותיו הועלו על הכתב, בספר 'תולדות אהרן משה'. בספר מופיעות גם הנהגותיו וסיפור הצלתו בשואה. בספרו הוא התייחס לשואה בטענה שלפיה דווקא החושך הלא טבעי מעיד על ההשגחה ודווקא הרוע החשוף מעיד על החוב המוסרי של היהודים בעולם.[1] נפטר בי"ז בטבת תשנ"א (1991) ונקבר בהר הזיתים.[2]. חתנו היה הרב בנימין שיק, אב"ד טוקאי בפלטבוש.
בניו התאומים מלאו את מקומו:

  • בנו הגדול רבי שמואל שמעלקא לייפער (ה'תש"ד, 1944כ"ט בשבט ה'תשפ"ג, פברואר 2023) היה האדמו"ר מחוסט ארצות הברית. בבחרותו שימש את סבו האדמו"ר מסקאליע. בצעירותו עבד כיהלומן, לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת גור. אחר זמן פתח ישיבה בשם "תורת חסד". לאחר פטירת אביו מילא את מקומו באדמו"רות בבורו פארק. הוא פעל בתחום הכשרות.[3] נפטר בשנת ה'תשפ"ג (2023) בהיותו בן 78.[4]
  • אחיו רבי ברוך פנחס לייפער מכהן כאדמו"ר בישראל. רבי ברוך פנחס הוא חתנו של הרב שמואל אלכסנדר אונסדרופר, חמיהם של האדמו"ר מצאנז ורבי אשר אנשיל למברגר ממאקווא אלעד. יחסו למדינת ישראל הוא חיובי אך מסתייג. הוא תלמידו של רבי שלמה מבאבוב. לאחר פטירת רבי שלמה היה לחסיד של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. רבי ברוך פנחס עלה מארצות הברית לישראל. הוא גר והקים בתי כנסת בעמנואל, בירושלים (בשכונות רמת שלמה וגבעת שאול), בבני ברק, באלעד ובבית שמש. כיום חצרו בראשון לציון. קהילתו מתאפיינת בגיוון עדתי. הוא פועל גם עם קהילת ביתא ישראל וריכז פרויקט עם זקני העולים מאתיופיה בבית שמש, שהתפללו בקביעות בבית מדרשו.
הוא ערך והוציא את ספרו של אביו 'תולדות אהרן משה'. אחת לשנה, אור לי"ז בטבת עורך הילולה ברוב עם בהיכל קאליב בראשון לציון, שם הוא גם עורך את הדלקת ל"ג בעומר עם הסעודה והשיעור המסורתי על רבי שמעון בר יוחאי. דברי תורתו נאמרים בדרך כלל בעברית, ולקהל מתאים גם באנגלית או יידיש. האדמו"ר הוא גם מלחין, והוציא תקליט בשם "שבת ויום טוב בחוסט".[5]
בראשית שנת 2022 הותר לפרסום כי האדמו"ר חשוד בעבירות מין בקטינה קרובת משפחתו.


רבי יעקב יוסף בנו של רבי ראובן חיים מויזער ניצל אף הוא וכיהן כאדמו"ר מאונגוואר בארצות הברית.

חוסט-טאהש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו של רבי יעקב ישראל מחוסט היה רבי חיים שלמה לאווי, בנו של רבי אלימלך מטאהש. רבי חיים שלמה נולד בשנת תר"נ. לאחר חתונתו התגורר בחוסט. לאחר פטירת חתנו נתמנה כממלא מקום חמיו בבית מדרשו, לפני מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מטאהש-חוסט, אחר שאחיינו האדמו"ר מטאהש בקנדה רבי משולם פייש לאווי התבסס, הפסיק רבי חיים שלמה לקרוא לעצמו אדמו"ר מטהש והשתמש רק בשם חוסט. נפטר בי"ב בשבט תשמ"א (1981). נכדו (בן חתנו רבי צבי מאיר גינזבורג מנהל אגודת הרבנים בארצות הברית וראש בית הדין שלה) רבי משולם פייש גינזבורג (חתן רבי אהרן אריה כץ חתן רבי אליעזר טברסקי מפאלטישאן) ממלא את מקומו בבורו פארק, נחשב לדרשן גדול. נכד אחר הוא רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט בן חתנו רבי יהודה טירנואר (רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק). אחיו של הרב יהודה טירנואר, רבי אלימלך טירנואר מויליאמסבורג, מכונה לעיתים אדמו"ר מחוסט אך אין לו בית כנסת עצמאי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי חתונה עם משפחות אדמו"רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמרו על נח והמבול, וכן במבוא ל'פרקי אבות'
  2. ^ Global Industry Market Sizing, NationMaster על רבי אהרן משה לייפר קורותיו בשואה, הגעתו לארצות הברית ומעט על דבריו, על הפסוק בפרשת נח: "צהר תעשה לתיבה". תיבה - מלשון דיבור, וצוהר מלשון חלון - המכניס אור, ומכאן, כל דבר שתאמר, חשוב תחילה איך תכניס אור בדבריך אלו, אור שיבוא לאחרים. (אנגלית)
  3. ^ רבי שמעלקע מחוסט בהילולא לזכר אביו סרטון באתר בחדרי חרדים.
  4. ^ משה ויסברג, אבל בברוקלין: האדמו"ר מחוסט זצ"ל הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, ‏20 בפברואר 2023
  5. ^ תקליט שירי חוסט ובהם רבים מניגוניו של האדמו"ר (אתר חסידיניוז)