חסידות וישניצא
חסידות וישניצא היא חסידות גאליצינית. אבי השושלת היה רבי אריה לייב ליפשיץ, ה'אריה דבי עילאי', ששימש בין היתר ברבנות וישניצא (פולנית: Nowy Wiśnicz).
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אריה לייב ליפשיץ נולד בירוסלב בשנת תקכ"ז לרבי חיים אשר. היה תלמידו של החוזה מלובלין. נחשב לאחד מגדולי הדור ושימש ברבנות בקראשוב, שינאווא, וישניצא ובריגל. היה חתן של רבי משה טייטלבוים מאויהל וחמיו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בווישניצא החל לנהוג באדמו"רות ורבים מצדיקי דורו נסעו אליו. נפטר בבריגל בשנת תר"ו. בנו רבי חיים דב מיאנוב, ונכדיו רבי טוביה ליפשיץ מבריגל (בן בנו רבי משולם זלמן) ורבי נטע ליפשיץ מווילפולי (בן בנו רבי אהרן) שימשו אחריו כאדמו"רים. רבים מצאצאיו שימשו כרבנים בגאליציה.
רבי חיים דב מיאנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי חיים דב בעריש בנו של רבי אריה לייב שימש כאדמו"ר בעיר יאנוב. היה חתנו של רבי יוסף קעזיס רבה של יאנובה ושל חלם והאדמו"ר הראשון מחלם.
אחריו שימש בנו רבי יוסף זכריה מסליפוי. היה חתנו של רבי יעקב מאפטא (בן רבי נחמיה בנו של רבי דוד מללוב) ששימש כרב בסליפוי. אחר פטירת חמיו התמנה לאדמו"ר בסליפוי.
אחריו שימש בנו רבי אריה לייבוש מאפטא. היה חתן רבי חיים מאיר מפינטשוב. שימש ברבנות בספאקוב ובבוסק-טרנוב. אחר פטירת אביו עבר למלא את מקומו באפטא. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט ובשנת תרע"ח עלה לארץ ישראל. נקבר בהר הזיתים. שלושת בניו שימשו כאדמו"רים:
- רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר נולד בשנת תרמ"ב[1]. היה חתנו של רבי אברהם שלום הלברשטאם האדמו"ר מסטרופקוב. בשנת תרס"א התמנה לאדמו"ר ודיין באונגוואר. נרצח בשואה באושוויץ. בנו הראשון רבי ברוך אברהם שימש בחיי אביו כאדמו"ר. היה חתן רבי אליעזר ליפא זילברמן רב בראצפרט. נרצח בשואה. בנו השני רבי יחזקאל שרגא ניצל מהשואה ועלה לארץ בשנת תש"ט. בשנת תשי"ד מילא את מקום דודו רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב. ילדיו האחרים של רבי ישכר דוב היו רבי יוסף זכריה שנרצח בשואה וחתנו רבי נחמיה הורוביץ נכדו של רבי אברהם יעקב רב בפרוויזנא.
- רבי יעקב מפוטילוטש, היה חתן רבי מנחם מנדל מפוטילוטש (בן רבי צבי נכד רבי אורי מסטרליסק). שימש אחרי פטירת חמיו כאדמו"ר בפוטילוטש ולאחר מכן בראווה רוסקה. נרצח בשואה.
- רבי משה שלמה מטרנוב, שימש בחי אביו כאדמו"ר. נפטר בחיי אביו.
רבי טוביה ליפשיץ מבריגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי טוביה ליפשיץ (י"ד בניסן תקפ"ה - ח' באדר תרע"ב) נולד לפריידא[2] ולרבי משולם זלמן[3], רבה של בריגל. היה חתנו של הרב ישראל יצחק פינקלר מרדושיץ. היה תלמידו של רבי חיים מצאנז. מילא מקום אביו בבריגל וכיהן שם באדמו"רות. חתנו רבי מנשה טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש) שימש אחריו ברבנות בבריגל. בנו של רבי מנשה, רבי נפתלי, התגורר בוויליאמסבורג וכונה האדמו"ר מבריגל. נפטר בשנת תשל"ה.
רבי נטע ליפשיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי נתן נטע דוב ליפשיץ בנו של רבי אהרן זעליג, רבה של וישניצא. היה חתנו של רבי שלמה זלמן מוויליפולי (תלמידם של רבי מאיר מאפטא ורבי נפתלי מרופשיץ), שימש אחר פטירת חמיו כאדמו"ר בווילפולי. בנו רבי יצחק שימש אחריו כאדמו"ר בוויליפולי. בן נוסף היה רבי אלתר שלמה זלמן מידלובה.
נכדו של רבי נטע, רבי משה ליפשיץ (נולד תרנ"ח), בן חתנו רבי דוד אריה בריזל, היגר לארצות הברית בשנות התר"פ ושימש כאדמו"ר בפילדלפיה. בנו רבי נתן נטע יהודה (- ט' באייר תשע"ב, 1 במאי 2012) התגורר בירושלים והיה מכונה האדמו"ר מפילדלפיא.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החסידות (1977) מאת יצחק אלפסי, עמ' 153.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
