ישראל אליעזר אדלר
 | |||||
| רבי ישראל אליעזר אדלר האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ | |||||
| לידה |
9 בינואר 1956 (בן 68) כ"ה בטבת תשט"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||||
| מקום פעילות | רחובות, בית שמש | ||||
| רבותיו | סבו רבי חיים מאיר הגר, דודו רבי משה יהושע הגר, רבי שלום נח ברזובסקי | ||||
| בת זוג | גיטה ארנסטר | ||||
| אב | רבי נפתלי חיים אדלר | ||||
| אם | הינדא | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ישראל אליעזר אדלר (נולד בכ"ה בטבת תשט"ז, 9 בינואר 1956) הוא האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ, ענף של חסידות ויז'ניץ.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי נפתלי חיים אדלר והינדא בת רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ. נקרא 'ישראל אליעזר' על שם סבו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) ובנו רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר). אביו היה בנו החורג של רבי ברוך הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ ואחיו של רבי חיים מאיר (אמו צירל, נישאה לרבי ברוך לאחר פטירת בעלה הרב מרדכי יהודה). הרב נפתלי חיים היה מיוחס מצד אביו לאדמו"רי לעלוב ומצד אמו היה נינו של רבי נפתלי חיים הורוביץ מדז'יקוב-ירושלים.
למד בישיבת בית אברהם, שם כיהן גיסו רבי שמואל ברזובסקי (כיום האדמו"ר מסלונים) כר"מ. בשנת תשל"ד נישא לריקל גיטל, בתו של דודו (חתן נוסף של רבי חיים מאיר הגר) הרב משה ארנסטר. לאחר הקמת קריית ויז'ניץ ברחובות מונה לרב החסידות על ידי דודו רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ, תפקיד שמילא במשך כ-30 שנה. נהג לנסוע מדי פעם לנתניה להתפלל בבית הכנסת 'דז'יקוב-ויז'ניץ' שאביו הקים בעיר.
בכ"ב באייר תשע"ב (14 במאי 2012), חודשיים לאחר פטירת דודו, רבי משה יהושע הגר, הוכתר לאדמו"ר במעמד בן דודו האדמו"ר מויז'ניץ. חצרו נקראת 'דז'יקוב-ויז'ניץ'.[1]
חסידות דז'יקוב ויז'ניץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות דז'יקוב היא חסידות מגזע רופשיץ שפעלה בגליציה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג) קרוב למאה שנה, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. רוב החסידים, וכן האדמו"ר רבי אלטר'ל ובנו הרב הצעיר, נרצחו בשואה. לחצר זו היה קשר הדוק עם חצר ויז'ניץ, האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר היה חתנו של רבי מאיר הורוביץ מדז'יקוב (ה"אמרי נועם"), ונכדו של רבי מאיר, רבי אלטר (האדמו"ר האחרון), היה חתנו של רבי ישראל הגר. כך גם לרבי חיים מאיר הגר (ה"אמרי חיים" מויז'ניץ) היה חתן רבי יהודה הורוביץ, בנו של רבי אלתר מדז'יקוב. רבי חיים מאיר עצמו שהה בצעירותו אצל רבי יהושע (ה"עטרת ישועה" מדז'יקוב, גיס אביו), נהג לשיר ניגוני דז'יקוב ועסק בתורת ומעשיות חסידות דז'יקוב.
אביו של רבי ישראל אליעזר, רבי נפתלי חיים, הוא צאצא של שני האדמו"רים הראשונים בשושלת, רבי אליעזר ורבי מאיר. הוא הקים בנתניה, שם כיהן כרב, בית כנסת בשם 'ויז'ניץ-דז'יקוב' והיה מכונה האדמו"ר מויזניץ-דז'יקוב, בעיקר בשנותיו האחרונות.
קהילות ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קריית דז'יקוב-ויז'ניץ" בבית שמש, מרכז החסידות, ממוקמת בשיכון דזיקוב ויזניץ שברמת בית שמש. בקריה בית מדרש במבנה זמני, כולל אברכים, תלמוד תורה 'אמרי נפתלי' ובית ספר 'בנות הינדא'. עד אמצע תשע"ט התגורר האדמו"ר בעיר רחובות, שם ניהל את מרכז החסידות.
בבני ברק בית כנסת של החסידות בשם 'אמרי נפתלי' הממוקם ברחוב בן יעקב. באלעד בית כנסת הממוקם ברחוב המאירי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הרב מרדכי היה רב קהילת "מנחה חדשה-דז'יקוב-ויזניץ" בבורו פארק.
לרב אדלר שני בנים ושמונה בנות.
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מנחם מנדל דוד, נשוי לחיה חנה בת הרב ברוך שטרנבוך רבה של קהילת ויז'ניץ בברכפלד (בן הרב אליהו שטרנבוך וחתן הרב מנחם ארנסטר).
- הרב לוי יצחק, רב הקהילה בבית שמש, חתנו של הרב אלימלך בידרמן.
בנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צירל, נשואה לרב דוד משה רוזנבוים, רב קריית קרעטשניף בעיר רחובות. בן רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף.
- שרה פראדל, נשואה למרדכי שלמה, בן הרב חיים דוב שטרן, חתן רבי ישראל אברהם פורטוגל, האדמו"ר מסקולען.
- רחל, נשואה לישראל, בן הרב שמעון למברגר ממאקווא והמכהן כרב בית המדרש כלל חסידי ברמת בית שמש ד' 1.
- יוכבד, נשואה למיכאל ישראל, בן רבי אליהו עזריאל בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בני ברק.
- חוה, נשואה ליוחנן, בן רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, האדמו"ר מקרלין סטולין.
- אסתר, נשואה ליעקב, בן רבי מרדכי ישכר בער לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל ומשמש כראש ישיבות פיטסבורג.
- מרגלית, נשואה למרדכי שלמה, בן רבי נחום דב ברייאר האדמו"ר מבויאן.
- רבקה, נשואה ליחיאל דוד, בן הרב אליעזר יצחק בן רבי ישראל צבי יאיר דנציגר האדמו"ר אלכסנדר וחתן רבי נתנאל סאפרין מקאמרנא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]